מְצָדָה

הָיִיתִי בְּסֶגְ'רָה אָמְרָה

בְּמַבָּע הִיסְטוֹרִי

בֶּן שְׁנוֹת אַלְפַּיִם,

הַמְרַצֵּד בְּפָנֶיהָ הַחִוְרִים מְנֻמָּשִׁים,

כָּל נֶמֶשׁ מַבּוּעַ שֶׁל חָכְמָה –

הַיִיתִי גַּם בְּעֵין-גֶּדִי,

וְהָיָה עָלַי לָשׁוּב הַבַּיְתָה לִמְצָדָה.

סָקַרְתִּי דְּמוּתָה הַנַּעֲלָה, עַתִּירַת הַשָּׁנִים,

בְּרֶגֶשׁ טוֹרֵד וּמְכַרְסֵם,

הַיִהְיֶה בְּכֹחָהּ?

הִיא הָיְתָה כָּל-כָּךְ לֹא מִכָּאן,

בְּמַשָּׂא שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרוֹת שְׁנוֹתֶיהָ

וְאִיצִיק שֶׁלָּה הַשַּׁבְרִירִי, הַסְּטוֹאִי,

מִתְנוֹדֵד מֵאֲחוֹרֶיהָ, לִמְצָדָה.

"הָיִיתִי פֹּה קֹדֶם תְּכוּפוֹת",

קוֹלָהּ קוֹל הַהָר,

"אַתֶּם הַצְּעִירִים לֹא תָּבִינוּ,

אֵינְכֶם יְכוֹלִים לְהָבִין מַשְׁמָעוּת הַשִּׁיבָה חֲזָרָה,

הָיָה עָלַי לָשׁוּב כְּמוֹ קֹדֶם... קֹדֶם שֶׁאֵלֵךְ"

וְהִיא חָבְקָה אֶת שְׁבִיל הַנָּחָשׁ הַפְּתַלְתַּל

כָּל מִדְרַךְ-רֶגֶל כָּבַר מְקָרְבָהּ לִמְרוֹמֵי מְצָדָה.

חַשְׁתִּי אֲשֵׁמָה כִּי הִתַּרְתִּי לָהֶם לְהַמְשִׁיךְ

בְּמַה שֶׁעָלוּל לְקַצֵּר יְמֵיהֶם,

הִיא לֹא הָיְתָה לִי דָּבָר – וַאֲנִי לֹא לָהּ;

לָמָּה הָרֶגֶשׁ הַזֶּה הַכּוֹסֵס כְלַפֵּי צוּק סֶלַע

אֲשֶׁר לֹא יִסוּף?

מָחִיתִי, הִצַּעְתִּי יָדִי, אֲבָל בְּלִי הוֹעִיל.

רוּחוֹת טִלְטְלוּ שַׁעֲרֵי זִכְרוֹנָּה הָעַתִּיק

וְהִיא, אֲדִיבוֹת לִי, חָשְׂפָה אֶת הַתּוֹךְ שֶׁל

שְׁמוֹנִים שְׁנוֹתֶיהָ,

בַּמֶּרְכָּז קָרָאתִי – מְצָדָה.

הִפְנֵיתִי גַּבִּי אֶל הַזּוּג הַקָּשִׁישׁ, בְּיֵאוּשׁ,

רַגְלַי כְּאֶבֶן, עֲבוּרִי וְאַף עֲבוּרָם.

בְּפִסְגַּת מְצָדָה לֹא עָלְתָה תְשׁוּקָתִי

לִשְׁאֹף אֶל קִרְבִּי אֶת סוֹד הֶחֳרָבוֹת

עַל חֶפְצִי לְגַלּוֹת

מֶה עָלָה בְּחֶלְקָן שֶׁל חָרְבוֹת-הָאָדָם

הַאִם גָּבְרָה יַד הַחֻלְשָׁה זֹאת הַפַּעַם עַל כֹּחַ הָרָצוֹן?

הַאִם הִתְמוֹטְטוּ בַּדֶּרֶךְ כְּסַלְעֵי מִדְבָּר,

מִתְאַחֲדִים עִם מְצָדָה?

וְאָז לְפֶתַע הִזְדַּקְּרָה הִיא מִן הַצּוּקִים הַחוּמִים,

חָזוּת לְבָנָה מְנַצַּחַת.

מַבָּע מָלֵא חַיּוּת שֶׁל שִׂמְחָה מֻפְלָגָה

הֵאִיר אֶת פָּנֶיהָ שְׂבֵעֵי הַיָּמִים

בְּאֹרָן קוֹרֵן אֲשֶׁר לֹא אֶשְׁכָּחוֹ לְעוֹלָם.

וְאָז יָדַעְתִּי כִּי טָעִיתִּי בְּעֵת נַסּוֹתִי לְעָצְרָם;

קְרִיאוֹת קְדוּמִים אִלְּמוֹת פָרְצוּ מֵאֵלֶם חֳרָבוֹת,

"שַׁבְנוּ הַבַּיְתָה, מְצָדָה לֹא נָפְלָה,

מְצָדָה לֹא תִּפֹּל שֵׁנִית..."

שָׁרָה חָזּוּתָהּ.

בַּת סִינַי

הֶם שׁוּב הִגִּיעוּ עִם פְּנֵיהֶם הַלְּבָנִים

וַתִיקֵי הַנַּיְלוֹן הַפִּלְאִיִים

אַךְ לֹא לְמַעֲנִי – סוּלְחָה הַקְּטַנָּה בַּת הַמִּדְבָּר –

וְלֹא לִשְׁלֹשֶת אֲחַי הָרְעֵבִים

"תּוֹדָה רַבָּה" הִיא מִלַּת קֶסֶם

לִפְתִיחַת הַתִּיקִים הַבּוֹרְקִים מְלֵאֵי אוֹצְרוֹת פִּלְאִיִים

מֵהֶם אָנוּ מְקַבְּלִים מַאֲפִים, עוּגוֹת וְמַמְתָּקִים

מַטְבֵעוֹת חִיּוּכִים וּכְעָסִים

זֹאתִּי מִסְתַּכֶּלֶת עָלַי בַּחֲנִינָה

לֹא אֵתֵּן לָהּ לְצַלֵּם אוֹתִי

לְלֹא תַּשְׁלוֹם מְחִיר דְּמוּתִי

אֵינֶנִּי מוּכָנָה לְבַזְבֵּז כָּךְ אֶת תַּדְמִיתִי

עֵינַי מְשַׁלְּחוֹת מַבְטֵי חוּצְפָּה

פִּי הַקָּטָן מִסְתַּלְסֵל בִּמְרִידָה

אֲנִי מִתְחַבִּאת מֵאֲחוֹרֵי אֲחַי

וְזוֹעֶקֶת זְעָקַת הַמִּדְבָּר

כֻּלָּם נֶעֱלְמוּ נִבְלְעוּ עַל יַד הַגָּמָל הַגָּדוֹל הַכָּחוֹל

כָּל הַיְּצוּרִים הַמּוּזַרִים הָאֵלֶּה מֵעֶבֶר לַמִּדְבָּר –

לוּ רַק הּיוּ נוֹתְנִים לִי אַךְ פַּעַם אַחַת לַגֶּשֶׁת

לְמַעֲיָן תִּיקֵי הַנַּיְלוֹן

הָיִיתִי מְבִיאָה חֲזָרָה עֲרֵמוֹת לְלֹא סְפֹר כְּחוֹלוֹת הַמִּדְבָּר!

אֹבְדַן שְׁבִיל הֶחָלָב

הֶחָלָב דָּחָה אוֹתִי

בְּכַעַס, לְעוֹלָם.

רוֹפְאִי קוֹרֵא לָזֶה

אַלֶרְגִיָה

וַאֲנִי קוֹרֵאת לָזֶה

טְרַגֶדְיָה!

"הָאֶנְזִים שֶׁלָּךְ מֵת",

הוּא מַסְבִּיר בְּטּוּבוֹ

כְּשֶׁהוּא מֵנִיעַ אֶת רֹאשׁוֹ

אֲבָל אֵיךְ הוּא מֵת?

אֲנִי מוֹחַה

אֲנִי עוֹדֶנִי אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ כָּל-כָּךְ

עִם הָרֵי גְּלִידוֹתָיו וּגְבִינוֹתָיו, הַשּׁוֹקוֹלָדוֹת וְהָחֶמְאָה...

אוּלַי אַתְּ עוֹד אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ,

הָרוֹפֶא שׁוּב נָד בְּרֹאשׁוֹ, אֲבָל הוּא בְּוַדַּאִי

אֵינוֹ אוֹהֵב אוֹתָךְ,

אִם הוּא נוֹתֵן לָךְ עֵינַיִם נְפוּחוֹת,

וּשְׂפָתַיִם תְּפוּחוֹת, מִנְשִׁיקוֹתָיו...

בְּהֲבָנָה אֲנִי מִתְאַבֶּלֶת

וְנִפְרֶדֶת מִשְּׁבִיל הֶחָלָב

וּמַמְשִׁיכָה אֶת דַּרְכִּי הַמִּתְפַּתֶּלֶת.

אַף עַל פִי שֶׁכָּל הַוַּאִדיוֹת שֶׁלִּי

הִתְרוֹקְנוּ מֶחָלָב

אוּכַל לְמַלֵּא אוֹתָם אוּלַי – בִּדְבָשׁ.

מִתַחַת לַשֻׁלְחָן

הָפַכְתִי אֶת שֻׁלְחָן הַמִּטְבָּח

כְּדֵי לִצְבּוֹעַ רַגְלָיו לָבָן,

עַל בִּטְנוֹ

רָשׁוּם בְּאָדֹם

אוֹתִיוֹת יַלְדוּתִיוֹת צָעֲקוּ:

"אֳרִיאֵל יֶלֶד טוֹב".

הַכְּתָב הַגְּרָפִיטִי

כְּדִמְעָה

שְׁפוּכָה

עַל קֶרֶשׁ פְּנִימִי,

טָעַן הֲגַנָּה עַצְמִית

כַּנִּרְאֶה כְּנֶגְדִּי,

עַל כִּי גָּעַרְתִי בּוֹ

שֶׁלֹא רָחַץ יָדָיו

אוֹ לֹא רָצָה לֶאֱכֹל

דָּג אוֹ תֶרֶד.

מִילוֹתָיו עָמְדוּ זְקוּפוֹת

מִתַחַת לַשֻּׁלְחָן

עַל חַיִץ מֻסְתָר

בִּפְנֵי הַשָּׁנִים –

כְּאַהֲבָה הָעוֹמֶדֶת

עַל פָּנִים סְטוּרִים

הַסוֹטֶרֶת לְשֶּׁלִי

מֵעֵבֶר לַשָּׁנִים.

בֵּן בְּדַרְכּוֹ

לִפְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה

כְּאֶתְמוֹל,

מִצְחֲךָ הַתִּינוֹקִי – פָּק,

הִתְנַגֵּשׁ בְּמִצְחִי

בִּרְצִינוּת בַּמִשְׂחַק.

כַּיּוֹם, בִּזְקַנְקָן מֻזְהָב בְּנִי,

אַתָּה הוֹלֵךְ לְבַיִת מִשֶּׁלְּךָ

זָקוּף,

וּמְרֻחָק

כְּאִלּוּ יָלַדְתִּי

תַּיָּר מְחַיֵךְ כְּפָּרְפָּר

הַנֶּחְפָּז בְּדַרְכּוֹ.

חִיּוּךְ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה תשל"ח

שָׁנִי הָאֲדְמוֹנִית

כִּזְרִיחַת שֶׁמֶשׁ מֻזְהֶבֶת

תַחַת אֳרָנִים מְעֻנָּנִים,

סִתְוָנִיּוֹת, וְחַרְצִיּוֹת –

חִיְּכָה אֵלַי הַיּוֹם

חִיּוּךְ שֶׁל חָלָב וּדְבַשׁ

בְּעֵינֵי טַל

וּבְהוֹנוֹת פִּטְרִיּוֹת.

דּוֹלֶגֶת בָּאֲוִיר,

זְרוֹעוֹת קְטַנּוֹת מוּרָמוֹת

כְּפֵאָה זַעֲטוּטָה

הַמֵּנִיפָה

שַׁרְבִיט פֶּלֶא

הַחוֹגֵג מַּבָּטִי.

שָׁנִי הַפָּעוֹטָה חִיְּכָה,

וְכֹל הָעוֹלָם נִפְעַר,

כָּל הָעֵצִים, כָּל הָאִצְטְרֻבָּלִים,

כָּל הַמְּחָטִים,

כָּל הָעוֹלָם חִיֵּךְ חֲזָרָה

מֵעַנְנֵי הָאֳרָנִים שֶׁבִּי,

כַּאֲשֶׁר הִנְהֵנָּה בְּעֵינֵי שָׁמַיִם

כֵּן, כֵּן, הַכֹּל כֵּן...

אִשָּׁה קוֹסְמִית

רִאשׁוֹנָה נִבְרֵאת

בְּמֵי אוֹקְיָנוֹס חַמִּים

בִּלְטִיפַת אֶצְבְּעוֹת הַשֶּׁמֶשׁ

בְּרוּאָה מִתָּאִים בּוֹדְדִים הַמִּתְעַקְּשִׁים לֶאֱהֹב

אוּלַי בַּת לְאַהֲבָתָם הַסּוֹעֶרֶת

שֶׁל אֲטוֹמִים וּפְרוּדוֹת

כַּנִּרְאֶה נִטְרְפוּ

בִּבְדִידוּת עַרְבוֹת הַזְּמַן

וִילָדַיִךְ

צֶאֱצָאִים לְאַצָּה יְרֻקָּה

וּבַּקְטֶרְיָה כְּחֻלָּה,

נְצָרִים לִתְשׁוּקָתָם הַמּוּזָרָה

שֶׁל גַּרְעִינִים מְטוֹרָפִים

מֵרֶחֶם כּוֹכָבִים פָּרְצוּ

בְּרִקּוּד מְכֻשָּׁף

לְמַעְגַּל אֵין סוֹף

אִשָּׁה קוֹסְמִית

כְּשֶׁבָּחַרְתְּ בָּאָרֶץ

כְּבַיִת לְשָׁרָשַׁיִךְ

בְּרֵאשִׁית מִשְׁפַּחַת אֱנוֹש הַגְּדוֹלָה –

בַּחַיִּים רָצִית וְלֹא בַּמָּוֶת.

אַתְּ שֶׁמִּגַּרְעִין נוֹצַרְתְּ,

מֵהֶרֶס גַּרְעִינִי

שִׁמְרִי יְלָדַיִךְ

נִשֹואֵי הַשִּׁירָה וְהַמַּדָּע

"ובטבע, שוב פוגש האדם רק את עצמו..."

פְּרוֹפֶסוֹר אֶחָד, שַּׁדְכָן נּוֹדָע

הִפְגִישׁ אֶת הַשִּׁירָה וְהַמַּדָּע,

לְגַבֵּי הַמַּדָּע הָיְתָה זוֹ אַהֲבָה

אַךְ כְּכָל שֶׁהִפְצִיר

רָחֲקָה הַשִּׁירָה

"הָדְּחָפִים שֶׁלָּנוּ מַקְבִּילִים הֵם

אִם כִּי שִׁיטוֹתֵינוּ שׁוֹנוֹת הֵן,

שְׁנֵינוּ רוֹצִים לַחְדֹּר אֶל הַמַּמָּשׁוּת

לַחְקֹר תּוֹפָעוֹת מֵעֵבֶר לַשֶּׁטַח,

רַב הַמְשֻׁתָּף

לְמָשָׁל: שְׁנֵינוּ מִשְׁתַּמְשִׁים בְּשָׂפָה

לְקוֹמוֹנִיקַצְיָה".

"אֲבָל", הִפְסִיקָה אוֹתוֹ הַשִּׁירָה,

"אַתָּה עוֹקֵב אַחֲרֵי כּוֹכָבָהּ הַקָּשִׁיחַ שֶׁל הָאוֹבְּיֶקְטִיבִיּוּת

בְּעוֹד אֲנִי מַעְדִּיפָה סוּבְּיֶקְטִיבִיּוּת,

אַתָּה סוֹגֵד לְאֵלַת הַהִגָּיוֹן

אֲנִי סוֹגֶדֶת בְּמִזְבַּח הַדִּמְיוֹן,

עֻבְדוֹת קוֹנְקְרֶטִיּוֹת הֵן כָּל שֶׁרוֹאוֹת עֵינֶיךָ

וַאֲנִי נִמְשֶׁכֶת לַמַּהוּת הָאִינְטִימִית

הָ"אֲנִי" הוּא עוֹלָמִי וּמַפְלִיגָה אֲנִי

לְכִבּוּשׁ הֶחָלָל הַפְּנִימִי.

חֹמֶר וְרוּחַ לְעוֹלָם לֹא יִתְחַבְּרוּ!"

פְּנֵי הַמַּדָּע הֶחְוִירוּ

"הָעוֹלָם הַחִיצוֹנִי וְהַפְּנִימִי מַעְבַּדְּתֵנוּ",

אָמַר בְּמַדָּעִיּוּת,

וְהַשִּׁירָה בָּרְחָה,

"אֲנִי זָקוּק לָךְ,

"אֵינִי יָכוֹל לִחְיוֹת בִּלְעָדַיִךְ!"

עָצְרָה הַשִּׁירָה:

"מַהוּת אוֹ עֻבְדָּה?" שָׁאֲלָה

"אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ" עָנָה בִּמְבוּכָה

"שְׁתֵּיהֶן כִּמְדוּמַנִּי" לְבַסּוֹף הִתְוַדַּע.

בְּחִיּוּךְ הוֹשִיטָה הַשִּׁירָה אֶת יָדָה

וְדֶרֶךְ שַׁעֲרֵי הַפֶּרְסֶפְּצִיָּה

בְּהִגָּיוֹן

וְדִמְיוֹן בִּזְרוֹעוֹ

צָעֲדָה.

המדע והשירה בסידני אוסטרליה
ספטמבר 2001

רָחֵל וְרָמַת הַגּוֹלָן

גִּבְעוֹת קַשׁ

מִתְנוֹסְסוֹת בְּגֹבַהּ

רָבְדֵי הַתִּקְוָה

כָּרֵי סַפָּה מֻזְהָבִים

בָּהֶם אָנוּ מַשְׁקִיעִים

שְׁאֵלוֹתֵינוּ, שִׁירֵינוּ, מַרְפְּקֵינוּ

סוּס חוּם יְפֵהפֶה

נוֹשֵׂא כּוֹכָב לָבָן בְּמִצְחוֹ

דּוֹהֵר סוֹבֵב

מֻחְזָק בְּחָזְקָה בְּחֶבֶל –

כָּמוֹנוּ

אֹפֶק מְעֻרְפָּל טוֹבֵל

מֵאֲחוֹרֵי הַטַּנְק הַסּוּרִי הֶחָלוּד.

זְרִיחָה עַרְפִלִית

חוֹבֶקֶת פִּתּוּלִי מֶשִׁי

הַמַּרְעִיפִים עֶדְנָה –

וְאָנוּ חוֹשְבִים עַל רָחֵל

אֲשֶׁר שָׁרָה אֶת

אַדְווֹת אֲגַם כִּנֶּרֶת.

מַה הִיא הָיְתָה אוֹמֶרֶת

לַגַּלְשָׁן בַּעַל הָאַף הָאָרֹךְ

הַמְשַׂרְטֵט סִימָן שְׁאֵלָה עַל הָאֲגָם הַמּוּעָב

בְּצֵל רָמַת הַגּוֹלָן?

אִם סוּס לָבָן

חיה אני על שפת הירח והמזלות,

על שפת הזריחות והשקיעות

זלדה

אִם סוּס לָבָן

מִתְהַלֵּךְ כֹּה זָקוּף

בַּשַּׁחַר

בָּרְחוֹב שֶׁלִי בְּחֵיפָה,

כְּאִלּוּ הָיָה אוֹקְיָנוֹס

כְּאִיּלּו הָיָה שָׁמַיִם –

אָז הַכֹּל אֶפְשָׁרִי

אוּלַי הוּא בָּא

לְבַשֵּׂר לָנוּ שָׁלוֹם

לִפְנֵי שֶׁשְּׂעָרִי יִנְשֹׁר

שֶׁשִּׁנַּי תִּפֹּלְנָה

שֶׁנִּשְׁמָתִי תַּחְרֹק

אוּלַי הוּא יִשָּׂא אוֹתָנוּ

עַל גַּבוֹ,

חִיּוּכִי בְּכַפְּךָ

לִזְהַב יְרוּשָׁלַיִם

לִתְכוֹל-אֵילַת

וּבַחֲזָרָה לְנִיחוֹחַ אָרְנֵי חֵיפָה

כִּי אִם סוּס לָבָן

מִתְהַלֵּךְ כֹּה זָקוּף

בִּרְחוֹב חוֹרֵב שֶׁלִּי –

אָז – הַכֹּל אֶפְשָׁרִי...

בַּל נִצְבַּע אֶת הַמִּלְחָמָה בְּיָרֹק

בַּל נִצְבַּע אֶת הַמִּלְחָמָה בְּיָרֹק

נְגַוְנָהּ בְּכָל צִבְעֵי הַשַּׁלֶּכֶת

לֹא רַק בְּאָדֹם שׁוֹתֵת, צוֹעֵק

גַּם בְּזֶרַע הַשִּׂנְאָה הַמַּנְבִּיט לֶהָבוֹת

בְּצֶבַע נְפִילַת פְּצָצָה שׁוֹרֶקֶת

בְּחוּם חָלוּד שֶׁל אֲדָמָה חוֹרֶקֶת

בִּבְרוֹנְזָה דּוֹלֶקֶת

וּמַתֶּכֶת לוֹהֶטֶת

לְתוֹכְכֵי עֵינַיִם וּלְבָבוֹת

וּבִשְׁחוֹר יוֹמָם הַשָּׁכוּל

שֶׁל אִמָּהוֹת

בַּל נִצְבַּע אֶת הַמִּלְחָמָה בְּיָרֹק

נְגַוְנָהּ בְּכָל צִבְעֵי הַשַּׁלֶּכֶת,

שֶׁבִּסְתָו הַמֵּאָה הָעֶשְׂרִים

תִּכְרָע, תַחֲלֹף הַמִּלְחָמָה

בִמְדוּרַת לַג בָּעֹמֶר אַדִּירָה

כַּאֲלוּמָה יְשָׁנָה, יְבֵשָׁה

לְרַגְלֵי אֶרֶז הַהִיסְטוֹרְיָה.

בַּל נִצְבַּע אֶת הַמִּלְחָמָה בְּיָרֹק

נְגַוְנָהּ בְּכָל צִבְעֵי הַשַּׁלֶּכֶת,

בְּטֶרֶם כֻּלָּנוּ נִשַּׁלַךְ

נִשַּׁלַךְ...

סְטוּדֶנְט עַרְבִי-יִשְׂרֵאלִי בַּטֶלְוִיזְיָה

אַתָּה מִתְּלַבֵּט קָשׁוֹת,

מוּל הַמִּיְקרוֹפוֹן הַמִּתְלַבֵּט

גַּבּוֹתֶיךָ מוּרָמוֹת

גְּוָנִים מֻטְרָדִים

בְּפָנֶיךָ הַשֵׁמִיִּים

מוּל הַשְּׁאֵלוֹת הַמְשֻׁדָּרוֹת

"הַאִם אֲנִי מַרְגִּישׁ בַּבַּיִת פֹּה?

וְאִם אֲנִי מַרְגִּישׁ, הֵם מַרְגִּישִׁים

שֶׁאָכֵן אֲנִי פֹּה?

אֲנִי יִשְׂרְאֵלִי-עַרְבִי

עַרְבִי-יִשְׂרֵאלִי

פַלַסְטִינָאִי –

כָּל אֵלֶּה

אַף לֹא אֶחָד מֵאֵלֶּה"!

כְּעוֹרֵב בְּטִיסָה

מִתְפָּרֶצֶת הַתְּשׁוּבָה הַכְּאוּבָה

"אֵין לִי זֶהוּת בְּרוּרָה"

הָעוֹרֵב טָס הַיְשֵׁר אֶל עֵינַי

צִפָּרְנַיִם וּמַקּוֹר

וַאֲנִי זוֹכֵר אֶת פִּצְעִי:

חֲסַר הַשָּׁרָשִׁים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם

זוֹכֶרֶת אֶת חֹסֶר זְהוּתִי

כּוֹאֶבֶת כְּאֵבְךָ

בֶּן-דּוֹדִי.

הַשְּׁאֵלוֹת בּוֹחֲשׁוֹת מִתְעַרְבְּלוֹת

הַנִּילוּס וְהַיַּרְדֵּן זוֹרְמִים

מִתְאַחֲדִים.

"וְאִם תָּקוּם מְדִינָה

תֵּלֵךְ לָגוּר בָּה,

תַּרְגִּישׁ טוֹב יוֹתֵר?"

נִפְגָּשׁוֹת הַגַּבּוֹת

שְׁרִירֵי הַלֶּסֶת מִתְהַדְּקִים

עֵינָיו עֲצוּבוֹת.

וּלְבַסּוֹף בְּרַכּוּת יוֹנָה לְבָנָה

הֶעָפָה בְּדַרְכָּה

לְיַעַר יָרֹק, שָׁלֵו:

"הַגָּלִיל הוּא בֵּיתִי –

אַךְ אָכֵן טוֹב יוֹתֵר

אִם תָּקוּם יֵשׁוּת לְעַמִּי

כִּי אַחַי הַפַּלֵשְׂטִינָאִים

לֹא יִלָּחֲמוּ עוֹד כְּאוֹיְבִים

בְּאֶרֶץ קִיּוּמִי.

קונגרס היסוד של איפלק באוהל השלום

הַמִּלְחָמָה הָאֲרוּרָה הַזֹאת

(מיומנו של חייל ישראלי שנפל במלחמת יום כפור)

בְּגִ'יפּ בַּגּוֹלָן

בּוֹדֵד

אֲנִי מִתְבּוֹנֵן בִּשְׁלָדִים

שֶׁל טַנְקִים

מְבֻתָּרִים פְּגָזִים

תַּהֲלוּכַת קְבָרִים שְׁחוֹרִים

שֶׁל גּוּפוֹת טְרִיּוֹת

מִלְחָמָה אֲרוּרָה, אֲרוּרָה

זֶה לֹא נִרְאֶה בִּכְלָל כְּמִלְחָמָה בִּסְרָטִים

הַמִּלְחָמָה הַזּוֹ –

פֹּה אֵין לָנוּ הִזְדַּמְּנוּת לְנַפְנֵף דֶּגֶל,

פְּצָצוֹת שׁוֹרְקוֹת, בָּרָק עַל רָאשֵׁניוּ

וְאָנוּ רָצִים הַצִדָּה

אָחוֹרָה קָדִימָה

אֲחָדִים נִצָּלִים

וַאֲחָדִים לֹא נִצָּלִים

לֹא תָּמִיד, לֹא כֻּלָּם

אַךְ כֻּלָּם מְקַלְּלִים אֶת

הַמִּלְחָמָה הָאֲרוּרָה, אֲרוּרָה

בְּצֶנְטוּרְיוֹן אַנְגְלִי

נוֹשְׂאִים רוֹבִים בֶּלְגִים

אָנוּ מַבִּיטִים בְּמָטוֹס אֲמֶרִיקָאִי

הַמֻּפָּל עַל-יְדֵי טִיל סוֹבְיֶטִי,

וּבְמָטוֹס סוֹבְיֶטִי

הַמֻּפָּל עַל-יְדֵי טִיל אֲמֶרִיקָאִי...

אֵינִי יָכוֹל לִשְׂנוֹא אֶת הַסּוּרִי מִן הָעֵבֶר הָשֵּׁנִי

הַנּוֹשֵׂא רוֹבֶה צָרְפָתִי וְהַיּוֹרֶה טִילֵי "סֶם" רוּסִיִּים –

כִּי שְׁנֵינוּ חַיָּלֵי צַעֲצוּעַ

שָׁל חֶנְוָנִים מְמֻלָּחִים

הָרוֹצִים

לִמְכֹּר וְהַמּוֹכְרִים אוֹתָנוּ

חַיָּלי הַצַּעֲצוּעַ

בַּמִּלְחָמָה הָאֲרוּרָה, הֲארוּרָה הַזּוֹ

אֱלֹהִים! שֶׁיִּגָּמֵר,

תֵּן לַסִּיּוּט לַחֲלֹף –

הַקְּלָלָה מִפְלָט יְחִידִי

שֶׁאָנִי יָכוֹל לִזְחֹל לְתוֹכוֹ

כִּבְרֶחֶם אִמִּי –

בַּמִּלְחָמָה הָאֲרוּרָה, אֲרוּרָה הַזּוֹ!

89 אנגלית

הנסיכה דיאנה והמערכה הבינלאומית לאיסור על מוקשים.

זכותה לפרס נובל לשלום.

המתאמת של ארגון זה: ICBL, ג'ודי ויליאמס (Jody Williams), בעזרת מאמציה של הנסיכה דיאנה, זיכרונה לברכה.

כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת בַּפִּירָמִידוֹת

מיומנו של חייל מצרי שנפל בסיני במלחמת יום כפור.

(אוקטובר, 1976)

לַיְלָה הַיְקָרָה

זִכְרִי אוֹתִי בְּכָל פַּעַם

שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת בַּפִּירָמִידוֹת

וְהַיָּרֵחַ עוֹלֶה מִתּוֹךְ הַסְּפִינְקְס

תֵּשַׁע שָׁנִים עָבְרוּ

מֵאָז נִרְשַׁמְתִּי לַמִּכְלָלָה הַצְּבָאִית,

לוּ יָדַעְתִּי אָז, רַק לוּ –

אֶת הַסּוֹף הָאָרוּר שֶׁלָּנוּ

לֹא הָיְתָה הַמִּכְלָלָה

אֶת פָּנַי רוֹאָה

אֲנִי שֹונֵא

אֶת הַשָּׁעוֹת הָאֻמְלָלוֹת

כְּנָשִׁים עֲטוּפוֹת בֵּמֶלַיוֹת* שְׁחוֹרוֹת בּוֹכִיּוֹת

שָׁעוֹת שָׁבָּהֶן יוֹשְבִים וּמְחַכִּים

לְעַיִט-הַמָּוֶת – הַלְלֹא רַחֲמִים

זִכְרִי אוֹתִי בְּכָל פַּעַם

שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת בַּפִּירָמִידוֹת

וְהַיָּרֵחַ עוֹלֶה מִתּוֹךְ הַסְּפִינְקְס

* מֶלַיוֹת – כיסוי עליון שחור שבהן מתעטפות הנשים במצרים.

הֶאֱמַנְתִּי לַקְּצִינִים:

"לְעוֹלָם אָנוֹ לֹא נִפְתַּח בַּמִּלְחָמָה",

אַךְ כָּרֶגַע צִווּ עָלֵינוּ לַעֲבֹר

אֶת תְּעָלַת סוּאֶץ,

וּבִלְשַׁד עַצְמוֹתַי אֲנִי יוֹדֵעַ:

נוֹתְרוּ שָׁעוֹת סְפוּרוֹת בִּלְבַד

לִנְחִיתַת הָעַיִט עָלַי

אֶלָּחֵם וְאָמוּת עֲבוּר מִצְרַיִם וְאַלְלָה –

בִּזְמַן שֶׁרְצוֹנִי הוּא לִחְיוֹת

לְמַעֲנֵךְ לַיְלָה שֶׁלִּי

לֶאֱהֹב אוֹתָךְ כָּל חַיַּי

לַיְלָה שֶׁלִּי, חַיַּי

זִכְרִי אוֹתִי בְּכָל פַּעַם

שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת בַּפִּירָמִידוֹת

וְהַיָּרֵחַ עוֹלֶה מִתּוֹךְ הַסְּפִינְקְס

90 אנגלית

עדה וחברות ערביות מהגליל בכינוס לנ"ה

שָׁבוּעַ יָרֹק*

שָׁבוּעַ יָרֹק כְּרֵיחָן רַעֲנָן

שָׁבוּעַ יָרֹק מִבַּעַד רִקְמַת הַתַּחְרָה

שֶׁל זִכְרוֹנִי שָׁבוּעַ יָרֹק

הַמַּשְׁלִיךְ אֶת נִיחוֹחוֹ מְגֻלְגָּל כְגַל פְּנִימִי

בִּמְעַרְבֹּלֶת שָׁרְשֵׁי יֵשׁוּתִי

"שֶׁיִּהְיֶה לָךְ שָׁבוּעַ יָרֹק!"

הָיָה מְבָרְכֵנִי אָבִי

בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת בְּקָהִיר

בְּחָזְרוֹ מִבֵּית-

הַכְּנֶסֶת הָרָאשִׁי

'שַׁעַר הַשָּׁמַיִם'

בִּרְחוֹב עַדְלִי

"שֶׁיִּהְיֶה לָךְ שָׁבוּעַ יָרֹק,

בּוֹרֵא עֲצֵי בְּשָׂמִים!

שֶׁיִּהְיֶה לְכֻלָּנוּ

שָׁבוּעַ יָרֹק – "

חִיֵּךְ אָבִי

בְּנַעְנְעוֹ עֲנַף

הָרֵיחָן הַיָּרֹק

מֵעַל לְרָאשֵׁינוּ הַקְשּׁוֹבִים –

"וְתַגִּישׁוּהוּ חֲזָרָה לָעוֹלָם

כֻּלּוֹ פּוֹרֵחַ וּמְבֻסָּם."

מִי יִתֵּן לִי

שָׁבוּעַ יָרֹק

כְּרֵיחָן רַעֲנָן

עַכְשָׁו שֶׁאֵינֶנּוּ?

עַכְשָׁו

שֶׁ'שַׁעַר הַשָּׁמַיִם'

נִסְגַּר.

* ברכה יהודית מצרית בעַרַבית: גוּמְעֶתֶק חַדְרָה.

מַמִּיקָה*

מַמִּיקָה שֶׁלִי קָרָאת אֶת "אֶמִיל" שֶׁל רוּסוֹ

וְיָדַעְתְּ אוֹתוֹ מִלְּבָבֵךְ

הַלֵּב הַיְהוּדִי שֶׁלָּךְ –

נָתַתְּ לָנוּ לְשׁוֹטֵט יְחֵפוֹת

בִּשְׂדוֹת הַזָּהָב שֶׁל בֵּיתֵנוּ בְּקָהִיר

וְלִישֹׁן בְּחַלּוֹנוֹת פְּתוּחִים לִרְוָחָה, מַמִּיקָה

הֶעְנַקְתְּ לָנוּ כָּל אֲשֶׁר הָיָה לָךְ

בִּשְׁתֵּי יָדַיִם מְלֵאוֹת שֶׁל

מַלְאֲכֵי נְחֹשֶת תְּנַ"כִיִּים

לִמְרַאֲשׁוֹת עֲרִיסוֹתֵינוּ –

יֵשׁ אֲשֶׁר שָׁכַחְתְּ לָקַחַת אֹכֶל אֶל פִּיךְ –

אַךְ מֵעוֹלָם לֹא שָׁכַחְתְּ לְהַאֲכִיל אוֹתָנוּ.

כָּל אֲשֶׁר עָשִׂינוּ אוֹ אָמַרְנוּ

הָיָה לָךְ מִכְרֵה יַהֲלוֹמִים,

הָיוּ לָךְ יְלָדַיִךְ כְּאֵלִים קְטַנִּים! מַמִּיקָה

אַף כַּאֲשֶׁר עֲזַבְתִּיךְ

וְאֶת צָרְפַת

לְמַעַן הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָהַבְתִּי –

לֹא נִפְגַעַתְּ לֹא רָגַזְתְּ –

מָסַרְתְּ אֶת בִּתֵּךְ לַקִּבּוּץ

בְּחִיּוּךְ מֶשִׁי כְּשִׁיר סְפָרַדִּי,

מְלֻוֶּה בְּדִמְעָה חַמָּה, מַמִּיקָה.

הַיּוֹם אָנוּ סוֹגְדִים לָךְ כִּלְמַלְכָּה

עָלְתָה מֵחֵיק הַמֶּטְרוֹ בְּפָּרִיס

אֶל בַּת-גַּלִּים,

מַלְכַּת הַגַלִּים כְּמִקֶּדֶם

עַל חוֹף יַמָּה שֶׁל אַלֶכְּסַנְדְרִיָּה –

אִמָּא, מַמִּיקָה, הָעוֹמֶדֶת עַל קוֹנְכִית,

כֶּתֶר אַהֲבָה זָהָב לְרֹאשֵׁךְ, מַמִּיקָה

* "מַמִּיקָה" – כינוי חיבה ל"אמא" בלדינו.

מִפַּפּוּ* לְעִדָּן

פַּפּוּ שֶׁלִּי

בְּשֹורָה טוֹבָה עַל כְּנַף הָרוּחַ:

נֶכֶד נֶכְדַּתְךָ

בִּתִסְפֹּרֶת בִּיטְל כְּשֶׁלְּךָ

נוֹלַד כָּמוֹךָ עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל –

הַרְרֵי מַזָּל טוֹב, פַּפּוּ,

בַּאֲשֶׁר הִנְּךָ

אַתָּה פַּפּוּ

שֶׁנּוֹלַדְתָּ בַּמֵּאָה הַתְּשַׁע-עֶשְׂרֵה בְּיָפוֹ,

יְהוּדִי נוֹדֵד בַּגּוֹיִים עַל רַפְסוֹדַת הַמֶּדּוּזָה,

שְׁלוֹשָה דּוֹרוֹת עַל הַנִּילוּס

וְעַל זֶרֶם הַסֵּין לְאַחֲרָיו

בּוֹאֲךָ כִּפַּת מִילָנוֹ –

נֶכְדָתְךָ בְּמַשְׂאַת הַנֶּפֶשׁ

שָׁבָה אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל,

וְעַתָּה עִדָּן, פַּפּוּ שֶׁלִי,

עִדָּן הִגִּיעַ

סוֹגֵר מַחֲזוֹר מְקוֹרָם

שֶׁל חֲמֵשֶׁת הַדּוֹרוֹת מִיָּפוֹ לְחֵיפָה

הַפַּעַם, פַּפּוּ שֶׁלִי,

לֹא בְּקֻפְסָה מְשֻׁנֶּצֶת בִּסְרָטִים מִגְרוֹפִּי

מַרְכֻּלְתָּהּ שֶׁל קָהִיר,

פִּתְפּוּתֵי מַמְתַקִּים נְמַסִּים

עִם אֱגוֹזֵי חֲמַקְמַק,

כִּי אִם גַּרְעִינֵי שְׁקֵדִים

שֶׁקְּלִפָּתָם אֵיתָנָה,

שָׁרְשֵׁיהֶם פֹּה נִטָּעוּ

בְּאֶרֶץ הַבְּחִירָה –

הַפַּעַם לָעַד, לָעַד, פַּפּוּ שֶׁלִי.

* סבא – בלאדינו.

שׁוּב עַל גְדּוֹת הַיְאוֹר

וַיּוֹצִיאָם מִמִצְרַיִם

אַךְ כֵּיצַד מוֹצִיאִים אֶת מִצְרַיִם

מֵהַיְּהוּדִים?

כִּי זוֹ שֶׁשָּׁתְתָה מִמֵּי הַיְאוֹר

בְּאַדְוַת חִיוּךְ אֵלָיו תַּחֲזֹר

וְהִיא עָפָה חֲזָרָה כַּאֲנָפָה

לַיְאוֹר הֶעָצוּם הֶעָכוּר

עַל גַּבּוֹ שֶׁל גַ'מוּס

כִּי זוֹ שֶׁשָּׁתְתָה מִמֵּי הַיְאוֹר

בְּאַדְוַת חִיּוּךְ אֵלָיו תַּחֲזֹר

אֲחַרֵי שְׁלוֹשִים וְחָמֵשׁ שְׁנוֹת דְּרוֹר

כְּמֹשֶה בַּתֵּבָה הִיא נִצֶּבֶת

מוּל הַנָּהָר שֶׁהִתְוָה אוֹתָהּ

כִּי הִיא שֶׁשָּׁתְתָה מִן הַיְאוֹר

בְּאַדְוַת חִיּוּךְ שׁוֹאֵל אֵלָיו תַּחֲזֹר

וְהִיא צוֹלֶלֶת לְתוֹכוֹ

וּלְתוֹךְ הַנָּהָר הַפְּנִימִי שֶׁל זִכְרוֹנָה

כְּדָג כָּסוּף הַשּׂוֹחֶה וּמֵחַפֵּשׂ בְּתוֹךְ עַצְמוֹ

כִּי הִיא שֶׁשָּׁתְתָה מִן הַיְאוֹר

בְּאַדְוַת חִיּוּךְ שׁוֹאֵל אֵלָיו תַּחֲזֹר

מְּעָרָת דָּוִד וּבַּת-שֶׁבַע

דודי לי בכרמי עין-גדי

שיר השירים (1: י"ד)

שְׂעַר שׁוּלַמִּית כְּשָׂרָךְ מִתְנוֹפֵף בְּרוּחַ קְלִילָה

כְּשַׂעֲרָה שֶׁל בַּת-שֶׁבַע הַיָּפָה

רַעֲנָן כִּצְרוֹר הַמּוֹר

מִשְׁתַּפֵּךְ כַּעֲנָבִים,

כְּאֵין סוֹף עֲדָרִים –

לְפֶתַח מְעָרָה מוּסְתֶרֶת

דִּמְעָה צוֹרֶבֶת

אֶת רְעוּתָה רוֹדֶפֶת

דִּמְעוֹתֶיהָ שֶׁל בַּת-שֶׁבַע הַיָּפָה בַּנָּשִׁים

מְטַפְטְפוֹת בַּמְּעָרָה הַחֲלָקָה

לְצַד הַצוּק הַחַד בְּעֵין-גֶּדִי

בָּהּ דָּוִד וּבַת-שֶׁבַע הִסְתַּתְּרוּ

וְאָהֲבוּ

שְׂעַר שׁוּלַמִית בָּרוּחַ

כְּאֶשְׁכּוֹל גָּדֵל, זוֹרֵם, מִשְׁתַפֵּךְ,

מַצִּיף...

לֹא בַּמוּזֵיאוֹן שֶׁלְּךָ

אָז, עֲטוּפָה

בְּלְטִיפוֹתֶיךָ הָאוֹטְמוֹת

הָיִיתִי זוֹמְבִּי,

מוּמְיָה בְּתַחְבּשֶׁת

בְּסַרְקוֹפָגוּס עַתִּיק-יוֹמִין,

מַמְתִּינָה דּוֹרוֹת בְּסַבָלנוּת

שֶׁתִּפְתַּח אֶת הַמִּכְסֶה

כַּאֲשֶׁר תִּתְפַּנֶּה...

אַךְ לֹא עוֹד,

כָּעֵת קָמָה אֲנִי לִתְחִיָּה.

כְּבָר לֹא זוֹמְבִּי,

כְּבָר לֹא מוּמְיָה.

הִגִּיעַ הַזְּמַן לְהַתִּיר תַּחְבּוֹשוֹת סְטֶרִילִיּוֹת

אֲכוּלוֹת עֹבֶשׁ לֵאֶה,

זְמַן לְהָרִים מִכְסֶה כָּבֵד

וְלִצְעֹד שֵׁנִית עַל הָאֲדָמָה

בְּחִפּוּשׂ אַחַר רִמּוֹנִים

גְּדוּשִׁים

אֵינֶנִּי שַׁיֶּכֶת עוֹד

לְמוּזֵיאוֹן שֶׁלְּךָ

הַדַּיְקָן וְהָאַנָּס

הַדַּיְקָן בְּלָעַג טָעַן:

"הָיְתָה הַגְזָמָה מֻפְרֶזֶת

בְּמִנְיָן מִקְרֵי הָאֹנֶס –

הָיוּ שֶׁמָּנוּ כְּעֲשָׂרָה

בָּעוֹנָה הַזּוֹ

וְהָיוּ שֶׁמָּנוּ כְּעֲשָׂרוֹת!"

טָעֲנוּ שֶׁהַבָּנוֹת פָּחֲדוּ

לִפְצֹחַ פֶּה

"אָז כָּמּוּבָן זוֹ אַשְׁמָתָן!"

טָעֲנוּ הַדַּיְקָנִים –

"וּבִכְלָל, מַה קָּרָה לָהֶן?

הֲרֵי לֹא נֶהֶרְגוּ

רַק שְׁלֹשָה נֶחְבְּלוּ בִּבְשָׂרָן,

וְהַיֵתֵר נֶחְבְּלוּ רַק בְּנַפְשָׁן,

וְיֵשׁ אֲפִלּוּ שָׁלֹש מְפֻקְפָּקוֹת

וְלֹא בָּרוּר אִם נֶאֶנְסוּ

אוֹ רַק נִשְׁחֲטוּ,

וְעַל אֵלֶּה שֶׁנֶּעֶלְמוּ

כְּלָל לֹא דִּוְוחוּ."

בְּרֹב יֵאוּשׁ הִתְאַרְגְּנָה קְבוּצָת נָשִׁים

כְּדֵי לָצוּד אֶת הָאַנָּס.

הָאַנָּסִים וְהַדַּיְקָנִים צָחֲקוּ נוּ, נוּ, נוּ

מַה כְּבָר נָשִׁים יְכוֹלוֹת לַעֲשֹוֹת לָנוּ?

שֶׁהֲרֵי הָרָצוֹן לִלְעֹג הוּא לֹא פָּחוֹת

מִן הָרָצוֹן לֶאֱנֹס, לְרוֹצֵץ

אֶת הָאִשָּׁה, הַבַּחוּרָה הַיַּלְדָה, הַבֻּבָּה שֶׁמִּמּוּל –

כִּי הֲרֵי אֲנִי הַמְדַיֵּק

אֲנִי הֲלֹא מַגְזִים, אֲנִי הַמְלַגְלֵג –

אֲנִי הֶחָזָק, אֲנִי הַחוֹק!

וּמַמְשִׁיכִים לְהַכּוֹת וּלְהִשְׁתּוֹלֵל הָאַנָּס וְהַדַּיְקָן

וַעֲדַיִן לֹא נִתְפְּסוּ, וְעֲדַיִן לֹא הוֹבְסוּ.

לְאִיזְמִיר, לְאִיזְמִיר

500 שָׁנָה לְגֵּירוֹש סְפַרָד

"ובזמן הזה תקפו צרות יתירות ודחקו השעה את הכל... ובינת נבוניני נסתרה..."

הרמב"ם, משנה תורה

בְּצֵל לַיְלָה מַחְרִיד בְּמַדְרִיד

רָאֲתָה רֶגִ'ינָה, סַבְתָה שֶׁל סַבְתָה שֶׁל סַבָתִי,

יָרֵחַ אָדֹם כָּאֵשׁ הָאוֹטוֹדָפֶה –

וּבָרְחָה עִם כּוֹכָבִים דּוֹאֲבִים

וְאַלְפֵי אַחֶיהָ וְאֲחְיוֹתֶיהָ הַבּוֹכִים,

לְאִיזְמִיר, לְאִיזְמִיר...

מוּל בֵּית-הַכְּנֶסֶת בְּטוֹלֶדוֹ –

שֶׁהָפְכוּהוּ לִכְנֵסִיַת מַרִיָה בְּיַאנְקָה,

שַׁרְתִי שִׁירָהּ שֶׁל רֶגִ'ינָה –

"אֶל פַּשָׁרוֹ ווֹלָה, אֶל קוֹרָסוֹן יוֹרָה

יוֹרָה מִאַלְמָה יוֹרָה נוֹ תְּדְשן וִיוִיר..." (2)

הַצִּפֹּר עָפָה, הַלֵב דּוֹאֵב,

תִּבְכִּי נִשְׁמָתִי, תִּבְכִּי

כִּי יֵשְׁנָם אַנְשֵׁי רֹעַ שֶׁאֵינָם נוֹתְנִים לִחְיוֹת..."

אָז לְאִיזְמִיר, לְאִיזְמִיר...

בִּבְרִיחָתָהּ שֶׁל רֶגִ'ינָה

כָּל תּוֹר הַזָּהָב שֶׁעָטַף אוֹתָהּ –

פִּיוּט וְחָכְמָה פִּילוֹסוּפִיּה וּמַדַּע –

כְּנוֹצוֹת עָפוּ בָּרוּחַ הַקְרִירָה,

וְרוּחַ-יָם בְּאַרְגָמָן כִּסְתָה וְשָׁמְרָה

אֶת אוֹצְרוֹת נִשְׁמָתָהּ,

כְּשֶׁהִיא הִפְלִיגָה עִם הַכּוֹכָבִים

וְאַלְפֵי אַחְיוֹתָיהָ וְאַחֶיהָ הַדּוֹאַבִים – לְאִיזְמִיר, לְאִיזְמִיר...

אִיזְמִיר הַיָּפָה אָסְפָה אֶת אַחְיוֹתַי

בִּזְרוֹעוֹת מוּזָאִיקָה וְתַחֲרָה –

רֶגִ'ינָה, אַחֶיהָ וְאַחְיוֹתֶיהָ

עָלוּ עַל גַּג חָדָשׁ וְשׁוּב הֵחֵלוּ לָשִׁיר – בְּאִיזְמִיר, בְּאִיזְמִיר

בְּדֶרֶךְ לִשְׁלוֹם יְרוּשָׁלַיִם

אַרְיֶה

אריה קצנשסיין (בן 31) מחיפה, הקריב את חייו בכדי להציל את אביו ואת חבריו לנסיעה בהתקפה של מחבלים ערביים על מטוס אל-על במינכן.

"הוא השליך את גופו על הרימון שנחת באוטובוס, ספג את הפיצוץ, ומנע מהרסיסים לפגוע בנוסעים אחרים, ובאביו. נאמר שספג את מלוא המהלומה ונהרג מיד."

(אחת הנוסעות שהוא הציל, היתה השחקנית חנה מרון).

ג'רוסלם פוסט, 11 בפברואר 1970

כָּאֲשֶׁר הִשְּׁלַּכְתָ אֶת גּוּפְךָ הַצָּעִיר

עַל הַלֶּהָבָה הַבּוֹעֶרֶת שֶׁל רִמּוֹן הַנָּחָשׁ,

שָׁם בְּמִינְכֶן,

בַּמָקוֹם בּוֹ כְּבֶן-אָב

הִקְרַבְתָּ חַיִּים בּוֹרְקִים

לָזֶה אֲשֶׁר הֶעֶנִיקָם –

וְלַחֲבֵרִים לִנְסִיעָה, אַלְמוֹנִיּם

מִבְּלִי דַעַת, גָּאַלְתָּ גַּם

וְלֹא רַק בְּמִינְכֶן –

אֶת הַתַּדְמִית הַסְּדוּקָה שֶׁל הָאָדָם

בֶּן-דּוֹרֵנוּ,

אוֹתוֹ הִשְׁפִילוּ,

לְמִפְלֶצֶת

בְּלִי סוֹף.

בְּשָׂרְךָ הֶחָרוּךְ

עַל כַּדּוּר הָאֵשׁ

נֶעֱטַר

בַּלֶּהָבוֹת הַנִּשְׁכָּחוֹת

כִּמְעָט –

שֶׁל אַהֲבָה, אַצִּלוּת וְאֹמֶץ,

וּרְסִיסֵיהֶם נִצָּתִים שׁוּב

בְּרִימוֹן הַכְּאֵב שֶׁל לִבּוֹתֵינוּ,

כַּיוֹם שׁוֹב וָשׁוֹב.

דּוֹדִי זַ'אק: מִסּוֹאֶץ לְפָרִיז

צְחוֹק צוֹעֲנִי

וְשָׂפָם בְּגוֹן חַרְדָּל

שָׁלַט בְּחַיִּים

בְּיָדוֹ הָאַחַת.

חֲוִילָה בְּדוֹקִי

טְבוּלָה בְּיַסְמִין,

וּבָה קוֹף וּבְרֵכָה

עִם דְּגֵי זָהָב דּוֹלְגִים.

כּוּךְ חָשׁוּךְ בְּפָרִיז

כְּכֶתֶר מֵעַל שֵׁשׁ קוֹמוֹת חוֹרְקוֹת

כַּעֲצָמוֹת חֲרוּכוֹת.

בְּדִיחוֹת לְבָבִיּוֹת לְיַד תַּנּוּר

וְעָלָיו קֻמְקוּם קָפֶה

מָלֵא רֹחַב לֵב מִפֶּה לְפֶה.

הַחַיִּים הֵם בְּדִיחָה

הוּא הִתְוַדָּה בְּצָהֳלָה,

קַח אוֹתָם לְטִיּוּל

בִּמְכוֹנִית פְּתוּחָה

עִם אוֹ בְּלִי

מַטְבֵּעַ אוֹ חוֹר בַּכִּיס,

מֵהָאִי הַיָּרֹק בַּסּוּאֶץ לְפָרִיז.

עִם זְרוֹעוֹ הָאַחַת

אַךְ עַל שְׁתֵּי רַגְלָיו,

בּוּעַת הַחַיִּים

פָּצְעָה עִם רַגְלוֹ,

אֵינֶנּוּ תָּר עוֹד.

אַךְ צְחוֹקוֹ הַחַם

וּבְדִיחָה לְבָבִית

מְשׁוֹטְטִים, מְהַדְהֲדִים.

יְצִיאַת מִצְרַיִם: זֵר תְבוּאָה

הַיּוֹם, לְיָד שָׁנִים מְשׂוֹחֲחוֹת,

שׁוּב מְבִיאָה אֲנִי אֶת דּוּגִית גַּרְעִינַי

לְמַמְגּוּרָתְךָ אָבִי,

בְּנָשְׁמִי בַּדָּגוֹן בְּחֵיפָה,

רֵיחַ הַחִטָּה שֶׁכֹּה אָהַבְתָּ

בִּמְעַרְבֹּלֶת הֶעָבָר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם.

בְּשֹוֹטְטִי בֵּין אַבְנֵי רֵחַיִם

שֶׁשִּׁמְּשׁוּ יוֹסֵף בְּמִצְרַיִם,

הַכֹּל קוֹשֵר אוֹתִי אֵלֶיךָ

בְּשַׁרְשֶׁרֶת תְּבוּאָה.

זוֹכֶרֶת מִשְׂרָדְךָ הָרֵיחָנִי בְּמוּסְקִי בְּקָהִיר,

עִם תּוֹהָמִי הַחֵרֵשׁ

הַשּׁוֹקֵל שַׂקִּים כְּבֵדִים שֶׁל קֶמַח וְגַרְעִינִים,

עַל מִשְׁקָל מְסֻרְבָּל, עַתִּיק,

שָׁעָה שֶׁהִקְשַׁבְתִּי

לִשְׁרִיקוֹת אַזְהָרָה שֶׁל עֶפְרוֹנִים

עַל קוֹרוֹת תִּקְרָתְךָ הַקְּמוּרָה:

יְהוּדִי נוֹדֵד,

פְּקַח עֵינַיִם יְהוּדִיּוֹת,

עָלֶיךָ יִהְיֶה לִפְרֹשׂ שׁוּב אֶת כְּנָפֶיךָ

וְלָתוּר אַחַר קֵן חָדָשׁ.

זְרוֹעוֹת הָעֲנָק שֶׁל דָּגוֹן,

מְמַלְּאוֹת שַׂקַּי דְּמָעוֹת

עַל שֶׁאֵינְךָ כָּאן עִמָּדִי,

לִרְאוֹתָן מְחַלְּקוֹת לֶחֶם לְיִשְׂרָאֵל,

הָאַרֶץ שֶׁכֹּה אָהַבְתָּ

אַךְ בָּה לֹא נִקְבַּרְתָּ.

לְךָ אָבִי,

שׁוֹתֶלֶת אֲנִי כַּיּוֹם זֵר תְּבוּאָה מֻזְהָב,

לְךָ, שֶׁתָּמִיד לִמַּדְתַּנִי לִזְרֹעַ.

לַחַיָּל הַמִּצְרִי

לטייס המצרי שהופיע בטלוויזיה הישראלית, במלחמת יום כיפור, בהיותו בבית-חולים שבוי ופצוע.

רְאִיתִיךָ בַּטֶּלֶּוִּיזְיָה אֶמֶשׂ

מְבֻלְבָּל וְנָבוֹךְ בְּאַרְצֵנוּ,

עֵינֶיךָ אֲפֵלוֹת,

מְמַלְמֵל תַּחַת שְׂמִיכַת מָגִנְּךָ:

"רוֹצֶה אֲנִי לָשׁוּב אֶל אִשְׁתִּי וְאֶל בְּנִי בֶּן הָאַרְבַּע."

נִרְאֵיתָ כְּכָל אָב שֶׁל בֶּן-אַרְבַּע,

וְכָאבְתִּי אֶת כְּאֵב כָּל הָאָבוֹת וְהָאִמָּהוֹת

שֶׁבְּאַרְצְךָ וְאַרְצִי –

וְרָצִיתִי לוֹמַר לְךָ חַיָּל מִצְרִי –

אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁבְּפַעַם רְבִיעִית זוֹ

לֹא בָּרַחְתָּ, כִּי אָמְרוּ לְךָ:

"אֲדָמָה זוֹ אַדְמָתְךָ הִיא

אֱחֹז בָּהּ בְּיָד חֲזָקָה."

אַךְ יוֹדַעַת אֲנִי כִּי הַלַּיְלָה

תַּחַת שָׁמַיִם יִשְׂרְאֵלִיִּים

הִנְּךָ שׁוֹאֵל עַצְמְךְ:

"מַדּוּעַ הִנְנִי כָּאן

וְאֵינֶנִּי עִם אִשְׁתִּי וְיַלְדִּי?"

רוֹאֶה אַתָּה חַיָּל מִצְרִי,

לְךָ לְעוֹלָם יִהְיֶה יְאוֹר

וּמִשְׁכָּבְךָ בַּלֵּילוֹת –

אַךְ אִם נַפְסִיד אָנוּ, יֵשׁ רַק יָם.

לָכֵן נְנַצֵּחַ שׁוּב חַיָּל מִצְרִי,

לֹא מְשַׁנֶּה בְּאֵיזוֹ עָצְמָה תִּלָּחֵם.

מְקַוָּה אֲנִי כִּי תָּשׁוּב לְאִשְׁתְּךָ וּלְבִנְךָ בֶּן הָאַרְבַּע

וְהָאָבוֹת שֶׁלָּנוּ יָשׁוּבוּ הַבַּיְתָה –

הַפַּעַם הַזֹּאת,

לְאַחַר רֶבַע מֵאָה שֶׁל מַאֲבָק,

עִם הַגָּבִיעַ הַנִּכְסָף שֶׁל שָׁלוֹם.

מַתֵּכֶת וּסִגָּלְיּוֹת בִּיְרוּשָׁלַיִם

בְּעוֹנָה שֶׁל רִמּוֹנִים

וְכַדּוּרֵי סַסְגּוֹן פּוֹרְחִים –

לָמָּה הָאָרָד בְּמַבַּט עֵינֶיךָ?

עָמֹק בִּקִרְבְּךָ

מַסְתֵּם נָעוּל

וְאַף לֹא גַּעְגּוּעַ

חַם יִצְלַח לְהָסִיר סְגוֹר הַמַּתֶּכֶת.

אֵיךְ אוּכַל פַּעְנֵחַ

חֲלוֹמוֹתֶיךָ?

חָפַצְתִּי כִּי אֶזְרַע

סִגָּלְיּוֹת בְּנַקְבּוּבִיוֹת עוֹרְךָ,

רֵיחָם כִּי יַתִּיךְ

מַתַּכְתְּךָ בְּשֶׁלִּי.

חָפַצְתִּי כִּי אָשִׂים

בְּכַפּוֹת יָדֶיךָ

אֶת יְרוּשָׁלַיִם.

בְּחֵיק כַּפוֹת יָדֶיךָ

בְּחֵיק כַּפוֹת יָדֶיךָ

– רַכּוֹת, חַמּוֹת –

אֵינֶנִּי חָשָׁה עוֹד בְּשֶׁטֶף עֲלֵי יוֹמְיוֹם טְפֵלִים,

אֵינֶנִּי שׁוֹמַעַת אֶת יִלְלוֹת הַתַּן,

אֵינֶנִּי רוֹאָה אֶת בְּרַק הַצָּבוֹעַ בַּחֲשֵׁכָה.

וְאִם הָעוֹלָם יִפְרֹץ הַלַּיְלָה

בְּלֶהָבָה כְּפִטְרִיַּת עֲנָק,

לֹא אָחוּשׁ בְּכָךְ –

כְּנוּסָה בִּנְקִיק הָרַכּוּת,

נִרְאֶה

כִּי אֶחְיֶה תָּמִיד.

בְּטוֹלֶדוֹ

"לבי במזרח ואנוכי בסוף מערב", יהודה הלוי

שׁוּב וַשׁוּב אֲנִי בְּסוֹף מַעֲרָב

לַמְרוֹת שֶׁאָנֹכִי בְּמִזְרָח –

בְּמַרְתֵּף יַיִן יָשָׁן

מְנַפְנֶפֶת אֹדֶם צְעִיפִי וַאִי דֶה מִי, וַאִי דֶה מִי,

בְּנִּבְכֵי פְּרוֹזְדּוֹר חָשׁוּךְ סוֹדִי

הַמּוֹבִיל אֶל נָהָר מַצִּיל בְּטוֹלֶדוֹ, בְּטוֹלֶדוֹ...

מְאָז שֶׁבַּעַל הַמַּרְתֵּף שְׂתוּם הָעַיִן נִפְנֵף

מְנוֹרָה חֲבוּיָה בַּת שִׁבְעַת קָנִים

שֶׁנִּשְׁמְטָה מִידֵי אֲבוֹתַי הַבּוֹרְחִים –

שִׁנֵי הָאִינְקְוִיזִיציָה הַצְמֵאוֹת

חָדְרוּ בְּתוֹךְ בְּשָׂרִי – וַאִי דֶה מִי, וַאִי דֶה מִי,

וַאֲנִי בּוֹרַחַת עֲצוּרַת נְשִׁימָה

עִם אַחְיוֹתַי הַבּוֹכִיוֹת

הַמְּנַפְנֶפוֹת מִטְפָּחוֹת אֲדֻמּוֹת –

לְנָהָר, לְנָהָר, בְּטוֹלֶדוֹ, בְּטוֹלֶדוֹ...

רְעִידָה עַזָה מִשְׁתַפֶּכֶת בְּחוּט שִׁדְרָתִי

כַּאֲשֶׁר חֶבֶל הָאִינְקְוִיזִיצִיָה מֵנַסָה לְהַשִׂיג אוֹתִי

וְלִכוֹרֵךְ אֶת צַוָארִי

וְשִׁנָיו הָאֲרֻכוֹת מֵנַסוֹת לִנְגוֹס בְּמָּתְנִי

וַאִי דֶה מִי, וַאִי דָמֵנוּ –

לְפֶתַע הַמְּנוֹרָה נִשְׁמֶטֶת מִיָדַי

וְטוֹבֶלֶת כֻּלָה בְּדָמִי בְּטוֹלֶדוֹ, בְּטוֹלֶדוֹ...

אֲנִי עֲדַיִן שָׁם, רָצָה בְּטוֹלֶדוֹ עִם פֶּצַע פָּעוּר בְּצִדִי

וַאִי דֶה מִי, וַאִי דֶה מִי,

מִתַּחַת לִצְעִיף הַמֶּשִׁי מֵעַל מָתְנִי –

כִּי לִבִּי אָמְנָם בְּמִזְרָח,

אַךְ אָנוֹכִי בְּסוֹף מַעֲרַב –

אֲנִי כָּאן, אַךְ אֲנִי שָׁם בְּתוּךְ תּוֹלְדוֹתַי

בְּטוֹלֶדוֹ, בְּטוֹלֶדוֹ...

הַגֵּישׁוֹת

כֵּן, עֵשֶׂב-יָם וּדְיוּנוֹן בְּסִירַת בַּמְבּוּק

אִמִּי! מַהּ הִיא עוֹשָׂה לְבַעֲלִי

מְלַטֶּפֶת אֶת חָזוֹ רַגְלוֹ וְהָאֶגוֹ שֶׁלּוֹ?

כֵּן אַצּוֹת גֶ'לִי וְרֻדּוֹת בְּעַיִן אֲפוּיָה

אִמָּא, לָמָּה אָמַרְתְּ לִי

שֶׁהֵן רַק מְאָרְחוֹת פְּסִיכוֹלוֹגִיּוֹת

לִפְעָמִים זַמָּרוֹת וְרַקְדָּנִיּוֹת,

אַךְ שׁוּם דָּבָר יוֹתֵר –

אִם פְּסִיכוֹלוֹג יְלַטֵּף אֶת רַגְלִי וְחָזִי

בַּעֲלִי קִיקוֹגִ'י מַה יֹאמַר?

וּכְשֶׁאֲנִי צְרִיכָה פְּסִיכוֹלוֹג אִמָּא,

לְאָן עָלַי לָלֶכֶת?

כֵּן סַרְטָן וְאַצּוֹת כְּחֻלּוֹת בְּפֶה מְיֻבָּשׁ

שֶׁאֵינוֹ כְּשֵׁל סַבְתָּא וּכְשֶׁלָּךְ

מְסָרֵב לִהְיוֹת חָנוּק בִּידֵי הַמָּסֹרֶת.

אִמָּא, הוֹ אִמָּא, אֲנִי כֹּה בּוֹדֵדָה

כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ לַגֵּישׁוֹת!

אֲנִי מְנַעְנַעַת מִילְיוֹנֵי עֲגוּרֵי-מַזָּל מִנְּיָר

לַיּוֹם בּוֹ הַגֵּישׁוֹת תָּקֹמְנָה מִן הַטָּטָמִי*

בְּקִימוֹנוֹ וְרֹד כְּנָפַיִם

תַּעֲלֶינָה כֻּלָן עַל סְפִינַת הַבַּמְבּוּק בַּמַּיִם

וְתָשׁוּטְנָה הָלְאָה

מֵעֵבֶר לְאֹפֶק הַשָּׁמַיִם.

* שטיח קש יפני

הוקאידו, יפן

מַלְכּוֹדֶת הַרִיקְשָׁה

בַגַ'יפּוּר שֶׁבְּהֹדוּ עִיר הַגַ'אנְטֶר-מַאנְטֶר*

מַחֲצִיתִי רוֹצָה לִרְכֹּב

בְּרִיקְשָׁת הָאוֹפַנַּיִם

"מַדּוּעַ לֹא? הַכֹּל עוֹשִׂים זֹאת".

מַחֲצִיתִי מוֹחָה

לֹא! אֵינֵךְ יְכוֹלָה כָּךְ לְנַצֵּל

אֶת שְׁרִירֵי הָאָדָם –

אֲפֵלַת עֵינָיו הָרְעֵבוֹת שֶׁל הָרַכָּב

מְסַנְגְּרוֹת,

"מֶם-סאב*, אִם לֹא תִּרְכְּבִי בָּרִיקְשָׁה שֶׁלִי

שְׁנֵים-עָשָׂר יְלָדַי יִרְעֲבוּ".

זַעֲקַת הָרָעָב מְנַצַּחַת,

אֲנִי נוֹסַעַת.

עוֹרוֹ מַבְרִיק כְּזֵיתִים שְׁחוֹרִים

זֵעָתוֹ גּוֹלֶשֶׁת עַל עַצְמוֹת חוּט-שִׁדְרָתוֹ

שְׁרִירָיו הַדַּקִּים מְתוּחִים

בְּסוֹבְבָם גַּלְגַּלִּים כְּבֵדִים

כְּדֵי לְהַסִּיעַ

אוֹתִי!

* ג'אנטר-מאנטר הוא מצפה כוכבים שבנה המהראדג'ה ג'אי סינג השני (1699-1743).

* מם-סאב – גברת, בהודית.

אִשָּׁה לְלֹא זְמַן

אֲנִי הָאִשָּׁה

לְלֹא זְמַן,

חָמַדְתִּי זְמַנָּה הַשּׁוֹפֵעַ שֶׁל רֵעָתִי

וְהִיא קִנְּאָה בִּי עַל כִּי לִי אֵין זְמַן.

חָלַמְתִּי עַל נְטִיעַת יְעָרוֹת

וּבְהֶשֵׂג יָדִי אַךְ שִׂיחִים בּוֹדְדִים,

שָׁאַפְתִּי לָרוּץ בְּרִבְבוֹת מֵרוֹצִים

וְהִתְנַסֵּיתִי בִּשְׁבִיב אֶחָד בִּלְבַד.

אַךְ יוֹדַעַת אֲנִי כִּי אֵינֶנִּי זְבוּב

שֶׁבָּקַע בַּשַּׁחַר וּמֵת בַּדִּמְדּוּמִים.

יוֹמִי הוּא רִמּוֹן

מָלֵא גַּרְעִינֵי שָׁנִי –

הַזְּמַן הוּא יְדִידִי הַמּוֹנְעֵנִי מִלְּטָעֳמָם בְּבַת אַחַת

כְּדֵי שֶׁאֵהָנֶה מִכָּל אֶחָד.

מֵאַחַר שֶׁכָּל גַּרְעִין הוּא יְקוּם וּמְלֹאוֹ –

טוֹב לִהְיוֹת אִשָּׁה לְלֹא זְמַן.