ברכות I
המרכז
החינוכי ע"ש משה שרת
רח'
אלחריזי 9, ירושלים
ירושלים,
כ"ז אייר, תש"ס
לכבוד
חברי איפלק
היקרים
שלום רב,
שותפים
לאמונה וחזון הנביאים של שלום ושכנות.
הלימוד
והתקשורת ההדדית הם חיוניים בעולם בו למילים ולאנטונציות יש משמעות רבה. דווקא אתם
כשוחרי ספרות ושירה יכולים לחוש את משמעות מילה זו או אחרת ולתת לה את משקלה
הנכון.
יכולתינו
לקיים כנסים שנושאם תרבותי ולא רק פוליטי חשובה מאד. לא פחות ואף יותר, הוצאת גלים
9 היא הוכחה נוספת לחיוניות ולצורך שבתקשורת כתובה רוחנית עשירה יותר.
עבודתנו
המשותפת לשלום תקדם שלמות האדם, ומצוי חיובי יותר, של אנושיותנו.
אני מנצל
הזדמנות זו להודות לפרופסור עדה אהרוני הדינמית, היצירתית והבלתי נלאית שבלעדיה
ובלי שאר החברים לא היינו מתכנסים כאן היום.
אני מאחל
לכם עבודת סלילת השלום פוריה ויצירתית.
שלכם
מיכאל
לנדסברג[
יו"ר
המרכז החינוכי ע"ש משה שרת
4-2
30.11.1995
לכבוד
חברי איפלק
היקרים:
יהודית
זלברשטיין, יו"ר ארצית, נימר נימר וחיים אהרוני
עדה אהרוני
– יו"ר אגודת שוחרי הספרות
הבינלאומית
מעל פסגת
חוד העת, בבית ש"י עגנון בירושלים
השלום
והברכה!
זהו האירוע
הספרותי הכי תרבותי-פוליטי-ספרותי שבימת "על חוד העט" העלתה עד כה למפגש
ב"בית ש"י עגנון"!
הרשי לי
להודות לך על איכות הצגת הדברים בראיון שניהלתי אתך, שהינם כה חשובים לכולנו בכל
הזמנים ובפרט כעת!
היטבת
ל'קרוא' את הקהל החשוב והאינטלקטואלי שפקד את המקום במפגש, ולקלוע לטעמו בכל שאמרת
והצגת! ללא ספק קורצת מחומר נדיר וחזק ומאמין שיודע לנווט את היצירתיות השורשית
שבעורקיך באופן הכי מקיף ומוגדר. פרופ' חיים אהרוני, עוד הוסיף בדבריו המעמיקים,
טעם נפלא שבאמת הצרופה שבכיתוביך על ה"שלום" בניתוחו אחת מיצירותיך
הייחודיות שתורגמו לערבית.
היוויתם
ללא ספק הרמוניה של שלום, אחוה ויצירתיות שוקקת בלתי נשכחת. ללא ספק ערב כזה שווה
שיעתיקו בכל בימה ספרותית בארץ ובעולם.
הסופר נימר
נימר, ביפי התבטאותו וסגנונו בשפת המקורות הצליח להוסיף נידבך אינטואיטיבי פורה
אשר קלע למטרת המפגש. בכוח המשיכה הקלוע באישיותכם אשר יודעת להעניק, השלמתם תמונת
פזל של שלישיה מובילה. הקהל הער והמתעניין שתה בצימאון את הדברים הנאמרים והיה
מרותק בקסמכם. היי בטוחה כי השלכות האירוע
הזה תורם
חלק חשוב במערך וקובע צורך המשכי למפגשים דומים אשר מהווים אותנטיות בריאה כיצד
ניתן לגשר בהבנה כה מעמקיה בין כל אי ההבנות הפוליטיות-האנושיות, וליצור חשיבה
יסודית ופתוחה של צורך השעה והזמן.
ביצירותיך,
בפעלך, בשליחותך ובכל שתעשי בהמשך
היי ברוכה,
ובברכה זו יתברך אישך היקר חיים!
שלכם
בהערצה!
אדלינה
קליין, משוררת
יו"ר
הסניף הירושלמי של אגודת שוחרי הספרות
העתק:
הסופר נימר נימר
4-3
לבטל
שפרה
וינשטוק-אשכול
"פרח
השלום"
הרפתקה
גרעינית בחלל – מאת עדה אהרוני
ספרה החדש
של ד"ר עדה אהרוני "פרח השלום" הרפתקה גרעינית בחלל, הוצ' ירון
גולן.
אמנם בספר
זה מפתיעה אותנו הסופרת ומובילה שלא כדרכה להרפתקה גרעינית ונמשכת אל עולם הפנטסיה
והבדיונות, בדמיונה הפורה סובבת איתנו בנתיבי מבוכים ודרקונים כמבקשת להגיע אל
עולם העתיד, ולא בכדי, להיחלץ מן הכח הגרעיני שהוא הכח העליון המבקש להרוס את עולם
העתיד,
למה לבזבז
את הזמן על דברים בדיוניים?
למה דוקא
סיפור בדיוני שאלתי, למה במשחק של "דרקונים ומבוכים", ועוד פותחת בשאלה:
"מה היית עושה אם הדרקון היה תוקף אותך?" וכאן כוונתה למלחמה בלתי
קונבנציונלית בנשק גרעיני מאוים, ומתריעה על הסכנות האורבות על האנושות כולה.
ובכן יש
לפתור את שאלת הדרקון המבקש להרוס את העולם, דרך מנגינת "פרח השלום"
באמצעות שני הגיבורים בספר, שהם שני ילדים בני שנים-עשר שנים, המבקשים לתרום
ל"תהליך השלום" "כדי לגרש את המלחמה מהעולם בכלל ומהר "טרם
נגיע לשנת 2000, אומרים רוני וליז "נמאס לי מהמלחמות" וליז מוסיפה
"צר לי על כל המסכנים הנהרגים במלחמות".
"אינני
רוצה שתיהרג במלחמה" פלטה ליז לרוני, שהם חיילי העתיד, משחקת במחשבותיה
"המלחמה אמנם נמאסה על החברה שלנו בת זמננו ותרבותנו, אולם אי אפשר להתעלם מן
העובדה של סיוע בתהליך השלום על ידי כל גורם שהוא, "אנחנו צריכים להרתם למבצע
ההרפתקנות למסע בחלל שמא יהרסנו הדרקון הגרעיני".
וכך אנו
נמשכים אחרי ההרפתקה המושכת אותנו לחלל, בריחוף של הפנטזיה מעל כנפי הדמיון.
בספר המותח
"פרח השלום" המגולל את הרפתקתם המרתקת של ליז ורוני בחלל, יש הפתעות,
האם השניים מצליחים להימלט מפני "נוקי" המפלצת הגרעינית האיומה המסכנת
את העולם ועומדת להורסו, לפי עצתו של המדען ביילז, הם טסים ל"נייטרון"
כוכב העתיד, בעזרתן של "שלי" אחותו של פיטר פאן, ו"מוזי"
מכונית ההיי-טק המשוכללת ביותר בגלקסיה כולה.
משימתם
הקשה והמסוכנת היא למצוא את "פרח השלום" הנמצא ב"נייטרון" כדי
להביאו להווה, ובכל להציל את עולמנו מצפורני המפלצת הגרעינית המזהמת את עולמנו,
מסעם מלא סכנות, אך ליז ורוני מגלים אומץ, תושיה ודמיון. האם יצליחו במשימתם
המסוכנת ויחזרו לכדור הארץ דרך "החור הלבן"? האם יגיעו בזמן כדי להציל
את העולם מציפורניה של מפלצת הגרעין ההרסנית? כל זה ועוד דברים נפלאים מתגלים
ב"פרח השלום".
בספר יש
מתח ואוירה מחושמלת מסוקרנת כדברי המדען ביילז: עמ' 18, שסיפר בקול רועד:
"כשראיתי את ההרס האיום שדרקון הגרעין חולל עם פצצת האטום האיומה שלו
בהירושימה ונגסאקי במלחמת העולם השניה ולאחרונה עם הרדיו-אקטיביות המזהמת שלו
בפיצוץ הכור הגרעיני בצ'רנוביל שבאוקריינה בו המית אלפי אנשים וילדים, ואז ביילז
המדען מקלל את היום בו גילה אותו, והחליט בליבו לחסלו לפני שיחסל את העולם
כולו."
ל"משל"
התלבטה ליז במאמץ למצוא את המלים הנכונות "למשל להתנסות בעצמנו בהרפתקאות
אמיתיות גדולות וחשובות גורליות, כמו למשל לנסות לעזור להביא "שלום"
לישראל ולעולם" אמרה לבסוף בפשטות, על המלחמה, ולאחר שנתקלו בחבית שם מצאו את
הדרקון הנורא האפוף מסתורין, שהוא הכח הגרעיני עצמו בכל כיעורו", אומר להם
המדען ביילז הגוסס לאחר שנתקלו בו, המזהיר אותם מן המפלצת המסוכנת ומגלה להם את
סוד המק"ע שהוא מקום עליון שם אפשר להגיע ל"פרח השלום" בעולם
העתיד.
ועוד מספר
להם המדען ביילז על "מוזי" מכונית החלל הקטנטנה אדומה וזוהרת ההיי-טק
בעלת שתי עינים שחורות מבריקות ויפות, המגמדת את קומתם כדי שיוכלו להיכנס לתוכה,
כמו בספר האגדות, והם מתחילים במסע השלום בחיפוש אחר "פרח השלום"
עפ"י עצתו של המדען ביילז, ופוגשים ב"שלי" אחותו של פיטר פאן שליחת
השלום, המגלה להם היכן נמצא "מפתח העתיד" במקום שהדרקון החביא אותו,
באחת הקירות של כלא החלל ומסייעת להם לביצוע משימתם במסעם אל כוכב
"נייטרון" ו"מוזי" מזנקת במהירות האור במנהרת "החור
הלבן" בין כוכבים ומזלות של הגלקסיה.
"פרח
השלום" יש בו עניין ואף מסתורין בלתי שגרתי כיד הדמיון של המספרת עדה אהרוני,
הסיפור הבדיוני בנוי בין השאר אפיזודות מן החלל, מזכיר אגדת תום סויר
ו"שלי" שליחת השלום שהיא כמו המחברת עצמה שואפת לשלום בין העמים, ונמאס
לה מן המלחמות שבהם נהרגים בני אדם, כך היה בעבר ובהווה מעבירה את פחד העתיד של
מלחמה גרעינית.
"פרח
השלום" בא, כמו שנאמר בעמ' 51 "רוביהם נהפכו פתאום לענפים נושאי
פרחים" ככתוב: "וכיתתו חרבותם לאתים, וחניתותיהם למזמרות".
האלמנטים
הדמיוניים והמוגזמים ואף בהקשרים קיומיים גורליים שיש בהם קווים קצת מקאבריים
המתייחסים לגורליות עשויה בדמיונה של המחברת או במציאות עצמה, הנגיעה בבעיה אנושית
טריוויאלית בשאלה הקיומית של הזמן וההישרדות.
ספר חדשני
זה הרואה אור בסדרת ברקאי למדע-בדיוני, נועד לילדים ונוער, אך גם מבוגרים ימצאו בו
ענין ותקווה כי השלום הוא שיביא את הפרחים כדי לצאת מן המלחמות שאין בהן פתרון.
"האמת והשלום אהבו" כתקוות הסופרת משוררת עדה אהרוני שיצירותיה הופיעו
בארץ ומחוצה לה, ופרח השלום הינו ספרה העשירי. מזה שנים מחפשת אחר השלום הנכסף
ומאחר והשלום חמקמק חיפשה אותו כנשיאת הקונגרס הבינלאומי לשירי שלום, עתה היא מנסה
להשיגו בגלקסיה בחלל בין הכוכבים.
4-4
ראיון על:
שני ספרים חדשים: "בחיק כפות ידיך" ו"פרח השלום"
מאת
ד"ר עדה אהרוני, כלת "פרס רחל" ו"פרס הכתר העולמי לשירה"
פרס
המשוררת רחל לשירה הוענק לד"ר עדה אהרוני על ספרה החדש: בחיק כפות ידיך. ספרה
הקודם: ביער הכרמל שלי, זכה בפרס היוקרתי "
פרס הכתר העולמי לשירה". היא הישראלית הראשונה אשר זכתה בפרס יוקרתי זה.
בדברי ועדת השופטים נאמר: "הספר "בחיק כפות ידיך" הוא אמנותי
להפליא מסבחינה פואטית ועשיר ומגוון בתוכנו. המשוררת מצליחה להעלות עולם ומלואו
ולהעביר אותו לקורא בליריות וברגישות רבה ...
קיימנו
ראיון עם המשוררת והסופרת עדה אהרוני, לקראת שבוע הספר העברי.
שאלה: האם
שני הפרסים היוקרתיים שקבלת לאחרונה השפיעו על צורת כתיבתך?
עדה: אף
סופר או משורר אינו כותב לשם קבלת פרסים, אבל בבוא הפרס הוא מהווה כבוד והנאה. לא,
איני חושבת שזה השפיע על כתיבתי. אני ממשיכה לכתוב על הדברים החשובים לי כפי
שעשיתי בעבר.
שאלה: האם
הכתביה היא ציפור נפשך?
עדה:
הכתביה בשבילי היא כנשימה. ד'קרט אמר באמרתו המפורסמת: :אני חושב לכן אני
חי", עבורי זה: "אני יוצרת לכן אני חיה..." זוהי פעילות חיונית אשר
איני יכולה בלעדיה.
שאלה:
השירים בקובץ החדש: בחיק כפות ידיך, הם עזי צבע ומצטיינים בביטוי ודמיון. מה הם
הנושאים שאת מעדיפה לכתוב עליהם?
עדה: כל
שירי הם ילדי וכאם נאמנה אני אוהבת את כולם. בקובץ זה, אני מכסה מגוון נושאים,
כולל רשמים אשר הפתיעו אותי מסיור מקיף מסביב לעולם.
שאלה:
המשורר ש. שלום, אמר על שירתך: "קסם שירתה של עדה אהרוני הוא ביחס בין הקצב,
הטון והרטוריקה הלירית. שיריה ידועים ואהובים לא רק בישראל אלא גם באירופה,
באמריקה ובמזרח הרחוק, כי הם ביטוי לירי מובהק למאוויים העמוקים החבויים של הלב
האנושי..." האם ספריך תורגמו לשפות אחרות?
עדה: כן,
הם תורדגמו לחמישה עשר שפות וביניהן: לאנגלית, צרפתית, רוסית, סינית, ספרדית,
יפנית, צכית וגורטי.
שאלה: אנו
מברכים אותך על כך. את גם כותבת פרוזה והוצאת כמה רומנים היסטוריים, מה הם נושאי
הספרים האלה?
עדה:
ביניהם, אני כותבת על יהדות מצרים במאה ה- 20, אשר לה היסטוריה כה עשירה ומרתקת
ושאינה ידועה די צרכה בציבור הרחב. שלושת הספרים האחרונים אשר פרסמתי בנושא זה הם:
מהנילוס לירדן, זכרונות מאלכסנדריה, ויציאת מצרים השניה.
שאלה: מה
הוא ספרך האחרון?
עדה: ספרי
האחרון הוא ספר לילדים ולנוער, המאתים גם למבוגרים, ושמו פרח השלום: הרפתקה
גרעינית בחלל (הוצאת ירון גולן).
שאלה: אני
קורא על גב הספר המסקרן הזה שפרח השלום מגולל את הרפתקאתם המרתקת ומלאת המתח של
ליז ורוני בחלל לאחר שהם מצליחים להימלט מפני נוקי, המפלצת הגרעינית האיומה
והמסכנת את העולם והעומדת להרסו. לפי עצתו של המדען ביילז, הם טסים
ל"ניטרון" כוכב העתיד, בעזרתן של שלי, אחותו של פיטר פאן, ומוזי, מכונית
ההי-טק המשוכללת ביותר בגלקסיה כולה. משימתם הקשה והמסוכנת, היא למצוא את
פרח-השלום הנמצא ב"ניטרון", כוכב העתיד, ולהביאו להווה, ובכך להציל את
עולמנו מצפורני המפלצת הגרעינית המזהמת את עולמנו. מסעם מלא סכנות, אך ליז ורוני
מגלים אומץ, תושיה ודמיון, בהתמודדות עם נוקי ובהרפתקאותיהם המופלאות בחלל...
זה נשמע
נפלא ומותח אך מדוע ירון גולן קובע שזה ספר מתאים מגיל עשר עד מאה ועשר?
עדה: אולי
בגלל שזה ספר חדשני ומגולל אגדה של אומץ ותקווה... אנו כנראה זקוקים לתקווה בכל
הגילים.
שאלה: יחד
עם ש. שלום ז"ל, יזמתם ויסדתם את "אגודת שוחרי הספרות" לפני עשר
שנים, מה הם מאפייניה של האגודה הזו?
עדה: חברי
"אגודת שוחרי הספרות" מאמינים שהספרות מקדמת את החופש והחתירה לחיים
עשירים יותר. בהגיענו על סף המאה החדשה – בת העשרים ואחת, אנו כמהים להגשמת שאיפתנו: "עולם אחד,
אנושות אחת, הכל חיים בשלום". מטרתנו היא לכן לסייע בבנית מזרח תיכון ועולם
מעבר לתקופת המלחמות לקראת שנות האלפיים, באמצעות הספרות, התרבות והאמנות. שאיפה
זו תואמת הצהרת זכויות האדם האוניברסלית הכלולה באמנת האומות המאוחדות. היא גם
ביסודה של אמנת "אגודת שוחרי הספרות בישראל", אשר נוסדה ב- 1985 ומרכזה
בחיפה. כמו כן, אנו דוגלים בחופש הביטוי ושחרור מדיכוי תרבותי, אתני ומיני, ואנו
מאמינים שלכל פרט ולכל ציבור יש הזכות ליהנות מזכויות אדם ומצדק חברתי.
שאלה: מה
היקפה ופעילותה של האגודה?
עדה:
האגודה נרשמה כעמותה בשנת 1987. היום קיימים עשרה סניפים של העמותה בישראל,
בישובים יהודים וערבים, הפועלים יחדיו בהרמוניה יצירתית להגשמת מטרותינו. הסניפים
מקיימים (ביחד וכל אחד לחוד), מפגשים ופעולות ספרותיות, תרבותיות וחברתיות סדירות
ברחבי הארץ. הם דואגים לתרגום עבודותיהם של החברים באופן הדדי לעברית, ערבית
ואנגלית, מקיימים ערבי קריאות שירה וסיפורים, סלונים ספרותיים, מפגשים עם תלמידים
בבתי ספר בשני המגזרים – היהודי והערבי, מסיבות ספר, סופי שבוע ספרותיים,
סמינרים, סדנאות, סימפוזיונים ארציים וקונגרס בינלאומי שנתי בשיתוף עם WAAC
"האקדמיה העולמית לתרבות ואמנות" ו"הקונגרס העולמי למשוררים"
אשר מרכזו בארה"ב.
שאלה: מה
הוא הסניף האחרון שפתחתם?
עדה: הסניף
האחרון שפתחנו בארץ נפתח בטבריה והוא משגשג. אנו מקווים לפתוח סניף בעפולה בעתיד,
אשר ישמש כמו כן את חברי הקיבוצים והמושבים בסביבה. פתחנו כמוכן, סניף באוסטרליה
וסניף בארה"ב והם בתהליך של התארגנות.
שאלה: נשמח
לעזור בכך. האם יש לכם פרסומים?
עדה: תודה
על ההצעה. אנו זקוקים לעזרה רבה, היות וכל עבודתנו נעשית בהתנדבות. רשומים היום
מעל 250 חברים באגודה, וכל חבר מנסה לבצע את חלקו. כדי לקדם את מטרותינו ושיתוף
פעולה יצירתי, אנו מפרסמים ידיעון חודשי המפרט את פעילויות האגודה בכל סניפיה. כמו
כן, אנו מוציאים לאור כתב-עת שנתי גלים: ספרות, תרבות, אמנות וחברה, מספר 7 של
גלים יצא לאור זה עתה והוא זוכה לשבחים רבים. קובץ מבחר שירים שנתי שלישי בשם
מדרגות פורסם. העורכת היא אדלינה קליין, יו"ר סניף ירושלים (בבית עגנון).
השנה יסדנו את מפעל התרגומים, והאנתולוגיה הראשונה התלת-לשונית:
עברית-ערבית-אנגלית, בשם גלים חדשים, תופיע בשנת תשנ"ה 1996, ותכלול סיפורים,
שירים, ביקורת ספרותית ומאמרים בשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית.
שאלה: האם
רק סופרים ומשוררים יכולים להצטרף לאגודה?
עדה:
החברות באגודה פתוחה לכל שוחר תרבות וספרות. דליה רביקוביץ אמרה על האגודה שלנו:
"אגודות סופרים יש בכל מקום, אך אגודה המאגדת סופרים ושוחרי ספרות תחת גג אחד
יש רק אחת, וכל הכבוד לחיפה והצפון אשר יסדו אגודה פוריה וחדשנית כזו..." כל
שוחרי ספרות, סופרים, משוררים, מבקרים, עתונאים, מתרגמים, סטודנטים וכו' מוזמנים
להצטרף לאגודה ויתקבלו בברכה.
שאלה: כיצד
מצטרפים?
עדה:
ע"י שיגור 75 ש"ח דמי חברות שנתיים ע"ח "אגודת שוחרי
הספרות" ל: אברהם גרינאו, רח' כבירים 5, חיפה 34384, טל. 04-8385284. החברות
מזכה קבלת הידיעון החודשי, כתב-העת גלים, כניסה חופשית לפעולות הסדירות של האגודה,
השתתפות במסיבות ספר, סופי שבוע ספרותיים, סדנאות, כנסים, סימפוזיונים, קונגרסים
בינלאומיים ועוד... אנו מקווים שחברים רבים מעפולה והקיבוצים הסובבים יצטרפו
לאגודה. היו"ר הארצית היא המשוררת והציירת יהודית זילברשטיין ת.ד. 6293 חיפה,
מיקוד 31063. יהודית היא בעלת יוזמה ומרץ רב, והיא פועלת רבות לקידום ולהתחדשות
הספרות והתרבות בארץ באמצעות פעולותיה הענפות של אגודת שוחרי הספרות. הפונים אליה
באמצעות תיבת הדואר של האגודה, יקבלו מידע נוסף על פעולותיה השוטפות ועל
האידיאולוגיה והפלטפורמה של האגודה.
העורך אמיר
אורלב: אנו מודים לך על הראיון ומאחלים לך יצירה פוריה והצלחה רבה בתפקידך החשוב כיו"ר
בינלאומית של אגודת שוחרי הספרות.
4-5
חדשות
הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
האינטרנט:
גבול חדש לפתרון סכסוכים
נפתח עיתון
אלקטרוני חדש באינטרנט בנושא "גמר סכסוכים באמצעות התרבות והספרות" בשם Pave Peace ("סלילת השלום"). עורכת העיתון
החדש היא ד"ר עדה אהרוני, עמית הוראה בכיר נלווה מן המחלקה ללימודים כלליים
בטכניון, מלמדת וחוקרת את הנושא "יהודי ארצות ערב והסכסוך
הישראלי-ערבי".
עיתון זה
זוכה להצלחה רבה בימים אלה, ומשתמשים בו חוקרים ומרצים בארצות הברית, אירופה
ואוסטרליה ככלי עזר במחלקות המלמדות וחוקרות את הנושא "גמר סכסוכים".
דיסציפלינה זו קיבלה לאחרונה עוצמה, ומחלקות לחקר גמר סכסוכים נפתחו במיטב
האוניברסיטאות ברחבי העולם.
תרומתה
המיוחדת של אהרוני הוא בפיתוח תאוריה ומשאבים המנתחים ומסבירים את חשיבות השימוש
באמצעים תרבותיים-ערכיים וספרותיים, המקרבים את הצדדים היריבים. מרכיבים יסודיים
אלה נחוצים כדי להסיר פחדים מצד היריב, וכדי להגיע לצעדים בוני אימון הנחוצים
להחשת גמר הסכסוך.
הרעיון
המרכזי בלימודי "גמר סכסוכים ע"י אמצעים תרבותיים-ערכיים" לגבי
סכסוכים בין עמים הוא שהמפריד בין העמים הוא לא רק השאיפה לשטח, אלא, בצורה יסודית
יותר הרקע האתני-תרבותי-ערכי השונה. חקר, הבנה והגשה של המורשת התרבותית האנושית
המשותפת לשני הצדדים של סכסוך, עשויה לקרב את העמדות. בנוסף על כך, חקר, תיאור,
תרגום והגשה של המורשת התרבותית-ערכית השונה, מסייעים לבניית גשר של הבנה ובעמדות
יותר סובלניות ופתוחות.
אהרוני
התמנתה כעורבת וראש "הועדה לחקר גמר סכסוכים באמצעות התרבות והספרות"
מטעם IPRA – INTERNATIONAL PEACE RESEARCH ASSOCIATION
המונה מאות חוקרים. ארגונים נוספים, ורשימות דיון בין חוקרים, כגון
"לימודי גמר סכסוכים" באוניברסיטת הרוורד, MTI, אוניברסיטת קולורדו ואוניברסיטת
אילינויס, משתמשים בעיתון זה ככלי עזר בקורסים הנלמדים בנושא "גמר
סכסוכים".
כתובת
העיתון באינטרנט: http://techunix.technion.ac.il.ada
4-6
שלום חם
בין העמים באמצעות התרבות והספרות
מטרות
הספרותיות של איפלק 2002-2003
1. הרמוניה ורוח טובה וחברית בין העדות
והעמים, ופלורליזם ודיאלוג בין כל הזרמים.
2. החזרת
התרבות והספרות מהשוליים אל המרכז שעל ידי גיוס אנשי רוח, סופרים מרכזיים, שוחרי
תרבות וספרות, וקבלת אנשי מדיה וחוקרי שלום, המאמינים בבניית גשרי שלום באמצעות
התרבות והספרות.
3. חיזוק
השפעתו של ציבור הסופרים, אנשי הרוח והחוקרים על תוכניות התרבות במדיה, על לימודי
ספרות, ועל דיון בסוגיות מצפוניות וחברתיות במזרח התיכון, פעולות שתהווינה איזון
לתת-תרבות של רייטינג, ולפיצול העמים לתרבויות מישנה יריבות.
4. הבטחת
מעמדו המקצועי של הסופר, החוקר ואנשי הרוח, גם בתנאים הקשים של שלטון הממון בעידן
השוק החופשי.
5. פעולה
כנה לאיחוד ציבור הסופרים הישראליים והערבים/פלסטינים, החותרים לשלום, מבלי לוותר
על קיום זיקה לתולדות התרבות של כל עם ועם.
6. טיפוח
אגודה משותפת ואיגוד מקצועי משותף של סופרי וחוקרי השלום של האזור.
7. הקמת
צוות היגוי ומועצת סופרים וחוקרים בכירים, שינחה את האגודה הזו מבחינות
אידיאולוגיות ועקרוניות שונות.
8.
סמינרים, כנסים ופעולות בעלות גוון ליצירת תרבות של שלום ותכנים חברתיים חיוביים
בירדן ובמצריים בשיתוף שכנינו. וחיווי דעה בענייני מצפון וחברה, שלא על בסיס
מפלגתי.
9. מתן
פרסים ומלגות באורח שוטף למצטיינים ביצירה ובקידום תרבות השלום.
10. חיזוק
מעמד האגודה המשותפת ישראלית-ערבית/פלסטינית, בקשריה עם מוסדות ציבוריים שונים,
כגון: משרדי התרבות והחינוך, מחלקות לקשרי תרבות במשרדים ממשלתיים נוספים, התאחדות
המו"לים של האזור וכו'.
11. חיזוק
קשרי חוץ של אגודה חדשה זו כנציגת ספרות עברית וחלק מתרבות יהודית-ערבית בעולם.
12. בקשה
מהמוסדות ומהציבור לתמוך בתקציב האגודה.
13. לאמץ
את "גלים" ככתב עת של האגודה האזורית החדשה וחיזוקו של כתב העת מכל
הבחינות.
14. חתירה להקמת
פרסים ספרותיים יוקרתיים בדומה לפרס נובל: אחד לכתיבה בעברית ושני לכתיבה בערבית,
אולי על שם נגיב מחפוז, ועל שם ש"י עגנון.
15. יצירת
ועדות חזקות בתחומים שונים שתונחנה ע"י הועד המרכזי והאזורי.
16. חיזוק
ותקצוב פעילותם האוטונומית של הסניפים העיקריים של האגודה בכל הארץ ובכל האזור.
17. שילוב
תערוכות מעולות של ספרים, אומנות, מוזיקה ומחקרים על תרבות השלום ברחבי הארץ
ובאזור.
18. הקמת
בניין ומרכז של האגודה האזורית והארצית בחיפה, עיר המסמלת דו-קיום ושלום, ופתיחת
סניף חדש משגשג בתל אביב.
לבטל
ביקור
ד"ר עמר אל זנאט בישראל ובאיפלק
קריין: אף
אחד לא האמין שמלחמת יום הכיפורים תהיה המלחמה האחרונה עם מצרים. 25 שנה לאחר
מלחמת יום כיפור נוחת ד"ר עמר אל זאנט בישראל, הוא מגיע למציאות ישראלית
המתייחסת לשלום עם מצרים בחשדנות יתרה. המטרה של ד"ר עמר להשלים את עבודת
הפוסט דוקטורט באסטרופיזיקה.
ד"ר
עמר אל זאנט: במובן מסוים, הגלקסיה היא כמו גוף חי, שמשתנה כל הזמן. הדינמיקה
משתנה, הצורות משתנות והתוכן וההרכב הכימי על פני טווח זמן ארוך הרבה יותר.
קריין:
ד"ר עמר יליד מצרים, סיים בהצטיינות את אוניברסיטת סאסקס בברייטון. ציוניו
איפשרו לו לבחור כל אוניברסיטה שבעולם כדי לסיים את מחקרו, אולם ד"ר עמר
התעקש לעשות זאת דווקא בישראל.
פרופ' עודד
רגב: אני פגשתי אותו לפני בערך שנתיים כשהוא הגיע לטכניון, וקודם כל זה היה דבר
יוצא דופן שמגיע פוסט דוקטורנט דווקא ממצרים.
פרופ'
גיורא שביב: מגיע אדם כזה לארץ שהיא בעצם לגביו ארץ שעשו איתה שלום אתמול, ומהרבה
בחינות היא עוד ככה חצי ארץ אויב.
ד"ר
עמר: זה מודל כללי של גלקסיה. זה יכול בעצם להיות בכל מקום. אבל בממוצע זה במרחק
של מיליון שנות אור.
פרופ' עודד
רגב: הוא עושה דברים יוצאי דופן ואחרים, הוא לא הולך בתלם בדיוק, הוא עושה דברים
מעניינים מאוד ברמה גבוהה מאוד.
פרופ'
גיורא שביב: מבחינה מדעית עשינו עסק טוב, זה תענוג לשתף איתו פעולה.
יהודית
הראל: מדבר דברים מעניינים ויש לו קסם אישי וככה הסתכלתי עליו ואמרתי וואלה הוא
חלום... של כל אמא פולניה.
גב'
אל-זאנט: תמיד סמכתי עליו. איני רק מתגאה בו כמו כל אמא. יש לי משהו שונה. אני
מאמינה בו בכל ליבי, אני סומכת עליו מאוד, גם כשהיה ילד קטן.
קריין:
אביו של ד"ר עמר היה ממקורביו של נאצר נשיא מצרים, הוא שימש כיועץ אסטרטגי
לנאצר. כמו כן כיהן כדיפלומט בברית המועצות, ארה"ב ואתיופיה.
ד"ר
עמר אל זאנט: אבי היה דיפלומט. הוא עבד בשגרירות במוסקבה, היינו שם כשהייתי בן 4-9
והיתה לדבר השפעה רבה עלי. התחנה הבאה היתה וושינגטון – העבר השני של "המלחמה הקרה". בארה"ב למדתי פן אחר,
מעניין במובן המהיר והאנליטי. שמעתי רבות על מדענים ישראלים במערב. רציתי לראות
איך זה באמת ומה ניתן יהיה לעשות, אם יהיו יחסים נורמליים.
שמחתי מאוד
לפגוש את חברי ארגון איפלק: הפורום לתרבות השלום ואף להשתתף בקונגרס הבינלאומי
היסוד המרשים בשבי ציון בגליל (1999). כשאחזור למצרים אנסה להקים איפלק במצרים כי
חשוב לגשר בין התרבויות במזרח התיכ ון.