לארץ הולדתי / דליה רהב
הוי, ארץ היאור הרחוקה
געגועי נשאוני אלייך
אל חדוות הילדות
אל הרוך, התמימות
שנותרו שם בצל דמדומייך
הוי, ארץ היאור הרחוקה
כסופים רבים לי אלייך
לשווקים ההומים
ושירים מתנגנים
והמון סואן ברחובותייך
בית ספרי הישן, חומתו הגבוהה
מוכר פול מהביל וטעים
פעמון כנסיה
וקריאת מואזין
ובית כנסת גדול בחגים
הגנים הרחבים הטובלים בפרחים
ואורות הדולקים לעת ערב
ובתי הקפה
המגהץ , האופה {המגהץ – הכונה לאיש העוסק בגיהוץ,
המאקוואגי}
ומוכר כעכים על הדרך
לגשרים הגדולים עליהם נסעתי
מעל לנהר הקסום
במימיו גם רחצתי
על גדותיו חלמתי
כשברקע שירי אום כולתום
כה קרובה אך גם כה רחוקה את
ביננו מפרידות
מחיצות חזקות
שאותן לא מקבלת הדעת
הוי עם מצריים החם
בליבי תקווה וחלום
שכמו אותם גשרים
חזקים וגדולים
יחבר ביננו שלום